36
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
חז"ל (המוזכרים לעיל) הניסוח הוא "אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו"15, ואילו רש"י משנה זאת, ומאריך בלשונו: "נותן לב להביא16 כפרה17 על שגגתו"?
ב) מדוע מצטט רש"י מן הפסוק רק את המילים "אשר נשיא יחטא"? והרי האושר הוא על כך שהנשיא מביא "כפרה על שגגתו", ואם כך, צריך היה רש"י לצטט את ההמשך של הפסוק השני, שבו מדובר על הקרבן שחייב להביא, או לפחות, לרמוז להמשך זה על ידי "וגומר"18.
ד. "אשרי" – אין הכוונה לכך שהעם ילמד מהנשיא
ההסבר לכך הוא:
על הפירוש "אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב..." אין רש"י צריך להקדים ולציין שזהו "מדרשו" וכדומה, כי הוא כבר פירש זאת לפני כן – באותו ענין, של הקשר של כל העם אל החוטא. על הפסוק19 "אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם" פירש רש"י: "ופשוטו לפי אגדה כשהכהן הגדול חוטא אשמת העם הוא זה, שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם ונעשה מקולקל" – ולכן אין רש"י צריך לשוב ולציין שזהו "פשוטו לפי אגדה".
ולפי פירוש (קודם) זה של רש"י הכרחי לומר שהאושר כאן (אשרי הדור) איננו כסיום וההסבר המובא לעיל (בסעיף ב'), שכאשר הנשיא מביא קרבן "על שגגתו" לומדים ממנו אנשי הדור – כי לפי זה מתעוררת השאלה: גם מן הכהן המשיח צריך ללמוד שיש להביא קרבן לכפרה, ומדוע איפוא מוזכר "אשרי" רק אצל הנשיא ולא לפני כן אצל הכהן המשיח20? ויותר מכך – אצל הכהן המשיח מודגש ההיפך – "לאשמת העם"?
אמנם, התנהגות הנשיא השפיעה יותר על העם, כי אם הנשיא ש"אין לבו כפוף"21 והוא, כשמו, במצב של התנשאות, הרמה והגבהה, ולמרות זאת הוא חוזר בתשובה ומביא קרבן על שגגתו22, הרי על אחת כמה וכמה
הערות
- 15. כ"ה בתו"כ, תוספתא וירושלמי (ובירושלמי: אשרי שהנשיא שלו – וליתא תיבת "הדור"). ובבבלי: שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו (במקום "חטאת"). ובבחיי כאן הלשון "מביא קרבן חטאת". ועד"ז הוא השינוי בין הבבלי תו"כ וירושלמי בהמשך הדרשה*.
- 16. כ"ה ברוב הדפוסים. וכן בדפוס ראשון וכמה כת"י רש"י. אבל בדפוס שני ובכמה כת"י: שהנשיא שלו מביא כו'. ועד"ז הוא בטור הארוך מפרש"י. אבל הרמב"ן הביאו מתו"כ.
- 17. וכ"ה גם בדפוס שני (ורמב"ן וטור הארוך עה"פ). ובכמה כת"י רש"י "מביא קרבן" כבגמ'.
- 18. ובפשטות י"ל שלפעמים מעתיק רש"י התחלת הענין וכוונתו לכל המשך הפרשה, כמדובר כמ"פ. *) בתוספתא ליתא המשך הדרשה.
- 19. ד, ג.
- 20. להעיר מיפה מראה לירושלמי שם.
- 21. פרש"י הוריות שם.
- 22. ראה משכיל לדוד בפרש"י. אבל אינו מפרשו לענין לימוד שאר העם ממנו.
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ וישב ‹ וישב - חנוכה ‹ 175 לקו"ש חי"ז ע' 36
תורת מנחם 2
- כד - שנת תשי"ט - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט לקו"ש חי"ז ע' 36
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ז ע' 36
רשימות 1
- מנורה ‹ ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש ‹ פט לקו"ש חי"ז ע' 36
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

