36

חז"ל (המוזכרים לעיל) הניסוח הוא "אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו"¹⁵, ואילו רש"י משנה זאת, ומאריך בלשונו: "נותן לב להביא¹⁶ כפרה¹⁷ על שגגתו"?

ב) מדוע מצטט רש"י מן הפסוק רק את המילים "אשר נשיא יחטא"? והרי האושר הוא על כך שהנשיא מביא "כפרה על שגגתו", ואם כך, צריך היה רש"י לצטט את ההמשך של הפסוק השני, שבו מדובר על הקרבן שחייב להביא, או לפחות, לרמוז להמשך זה על ידי "וגומר"¹⁸.

ד. "אשרי" – אין הכוונה לכך שהעם ילמד מהנשיא

ההסבר לכך הוא:

על הפירוש "אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב..." אין רש"י צריך להקדים ולציין שזהו "מדרשו" וכדומה, כי הוא כבר פירש זאת לפני כן – באותו ענין, של הקשר של כל העם אל החוטא. על הפסוק¹⁹ "אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם" פירש רש"י: "ופשוטו לפי אגדה כשהכהן הגדול חוטא אשמת העם הוא זה, שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם ונעשה מקולקל" – ולכן אין רש"י צריך לשוב ולציין שזהו "פשוטו לפי אגדה".

ולפי פירוש (קודם) זה של רש"י הכרחי לומר שהאושר כאן (אשרי הדור) איננו כסיום וההסבר המובא לעיל (בסעיף ב'), שכאשר הנשיא מביא קרבן "על שגגתו" לומדים ממנו אנשי הדור – כי לפי זה מתעוררת השאלה: גם מן הכהן המשיח צריך ללמוד שיש להביא קרבן לכפרה, ומדוע איפוא מוזכר "אשרי" רק אצל הנשיא ולא לפני כן אצל הכהן המשיח²⁰? ויותר מכך – אצל הכהן המשיח מודגש ההיפך – "לאשמת העם"?

אמנם, התנהגות הנשיא השפיעה יותר על העם, כי אם הנשיא ש"אין לבו כפוף"²¹ והוא, כשמו, במצב של התנשאות, הרמה והגבהה, ולמרות זאת הוא חוזר בתשובה ומביא קרבן על שגגתו²², הרי על אחת כמה וכמה