21

ברוך־הוא, ואחר־כך הוא כבש כעסו, וה"ריב" הוא כלפי היצר הרע –

הוא לצורך ענין האתכפיא והאתהפכא – הפיכת הרע לטוב, כפי שמוסבר בתניא⁴² הפסוק⁴³ "כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה, פירוש שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה".

ועל־ידי זה נגרם "ריח ניחוח לה'"⁴⁴, – נחת רוח לפני הקדוש־ברוך־הוא, מ"דברים חריפים או מחומצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש"⁴⁵, ונגרם "אסתלק יקרא דקודשא־בריך־הוא בכולהו עלמין".

(משיחת ש"פ ויקרא תשל"ו)