ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב

9

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

ויקרא

א. השאלה על הסדר בדיני ב. ההסבר שניתן לומר, הקרבנות בתורה: נדבה לכאורה, ושלילתו לפני חובה

סדרם של הקרבנות שדיניהם כתובים בפרשתנו הוא: תחילה – קרבן עולה, מנחה ושלמים, שהם קרבנות נדבה¹, כדברי רש"י בתחילת הפרשה² על המילים "אדם כי יקריב מכם", – "כשיקריב, בקרבנות נדבה דיבר הענין", ואחר־כך – חטאת ואשם, שהם קרבנות חובה.

לא מובן: אמנם רש"י מוכרח לומר, בגלל לשון הפסוק, ש"בקרבנות נדבה דיבר הענין"³, אך מתעוררת שאלה על הפסוק עצמו: מדוע פותחת התורה בקרבנות הנדבה? לכאורה, חשוב קודם כל לדעת את הדינים של קרבנות חובה, שהיהודי חייב להקריבם, ורק לאחר מכן יש לציין את דיני הקרבנות שהם נדבה בלבד.

זוהי שאלה על פשוטם של הפסוקים, ולפיכך היה רש"י צריך להתייחס אליה. הכרחי אפוא לומר, שמלכתחילה אין זאת קושיה לפי פשוטו של מקרא, או שהיא נענית על־ידי פירוש קודם בדברי רש"י⁴.

לכאורה, ניתן לענות על כך (אם כי בדוחק), לפי פירוש רש"י לפסוק⁵ "ונרצה לו לכפר עליו": "ונרצה לו – על מה הוא מרצה... על עשה ועל לאו שניתק לעשה". כלומר קרבן עולה הוא אמנם קרבן נדבה, שאין חייבים להביאו, אך קרבן זה מרצה ומסיר חיוב עונש מעל האדם, ויוצא, אפוא, שגם הוא קשור לחובה.

לפי זה מובן הסדר – תחילה קרבן עולה, אחר־כך חטאת ואחר־כך אשם: יהודי עלול יותר⁶ לעבור עבירות קלות יותר, ולהתחייב בקרבן עולה⁷, המרצה על עשה ולאו הניתק לעשה, מאשר להתחייב בקרבן חטאת המכפר על עבירות חמורות – "דבר שזדונו לאו וכרת"⁸. וקרבן חטאת מופיע לפני קרבן

הערות

1. מלבד "מנחת בכורים" (ב, יד וברש"י). ובדרך אגב – "קרבן ראשית" (שם, יב וברש"י).
2. א, ב.
3. ראה מפרשי רש"י. ונתבאר בארוכה בלקו"ש חי"ב שיחה א' לפ' ויקרא.
4. כמדובר כמה פעמים. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 491 ובהערות שם. וש"נ.
5. שם, ד. – ואף שלכאו' הקושיא היא על פרש"י לפני זה (פסוק ב') – כיון שהיא קושיא בכללות הפרשה (ולא בפי' תיבה וכיו"ב) – הרי כל הפרשה הוא המשך אחד.
6. ע"ד הכלל שכתבו רש"י כמ"פ לפנ"ז (משפטים כא, כח. כב, יז. שם, כא. שם, ל) "דיבר הכתוב בהווה" – ועד"ז מסתבר לומר גם בנוגע לקדימה בסדר.
7. ראה זבחים ז, א: אין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה.
8. פרש"י פרשתנו ד, ב. לפמ"ש ברמב"ן וגו"א (א, ד) דעולה באה רק על מזיד (וראה גו"א שם, דלכן עולה כליל לה'), וחטאת באה רק על שוגג (פרש"י הנ"ל) צ"ע מה עלול יותר, אבל הרי לא נחית רש"י בפירושו בעולה לבאר האם (ע"ד הפשט) באה בכל אופן או רק במזיד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.