522

דאיג: צ"ע במה שברמב"ם הל' שבת רפ"ל (וכן הועתק בשו"ע אדה"ז ר"ס רמ"ב) לא סיים בהעתקת ל' הכתוב מלת וכבדתו -- שקאי על כבוד שבת, משא"כ מכובד המדבר ביוהכ"פ ע"פ דרז"ל בשבת שם.

ולדידי דין לחמ"ש אינו לא משום עונג ולא משום כבוד, אלא חיוב בפ"ע, שבאם סועד צ"ל לחמ"ש. ובזה מיושב ג"כ בניחותא שאפ"ל דלחמ"ש

דאורייתא וכט"ז שציין כת"ר וכבוד ועונג מד"ס. (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

שבת אינו זמן השמחה כ"א בחינת עונג.* כן מוכח בשאילתות פ' חיי שרה. בה"ג הביאו הרמב"ן בס' תורת האדם לענין אבילות בשבת. תשובות הגאונים שערי תשובה סי' ל'. ספר הפרדס לרש"י. שיטה מקובצת לכתובות ו', א בשם הר"מ. ועוד. -- וכבר שקו"ט באחרונים לתרץ מה דקשה ע'"ז מירושלמי מגילה פ"א ה"ד וספרי בהעלתך עה"פ וביום שמחתכם (הובא באבודרהם תפלת שבת ושבהלל). -- וצ"ע מהבה"ג דמונה מצות שמחה בשבת. פי' הרא"ש והמאירי לנדרים סו. מסידור רע"ג ומחזור ויטרי דנוסח

ברכת שבת היא וישמחו בך, ולא ינוחו.** (מרשימת ניסן, ה'תש"ט)

.. . ומיש בעניז דמצוה לתקן עירובין, יעויין נוסף על מה שמזכיר במכתבו, שיטה מקובצת לביצה ט"ז ב', שו"ת הרא"ש כלל כ"א, תשב"ץ ח"ב סיי ל"ז, חת"ס חלי או"ח סי" צ"ט, שו"ת בית אב תנינא סיי א'

(ממכתב ד' תמוז העוי"ד)

.. . מ"ש אודות ענין דהתחלת שבת ויציאתו ואשר שמירת שבת היא כ"ו שעות, ובלשונו שהוא ,ידוע ומובא כן", הנה מה ששמעתי הוא בנוגע ליוהכ"פ -- הועתק בלוח היום יום -- משא"כ בהנוגע לשבת. ובפרט ע"פ המבואר בסידור, שאותו כתב ובנו הזקן הרבה שנים לאחרי השו"ע, בסדר הכנסת שבת -- הרי אין זה כ"ו שעות. ולא עוד אלא שלדיד" הרי אפ" המבואר בנוגע ליוהכ"פ שהוא כ"ו שעות יש להקל בזה, שמקצת שעה כשעה, ולכן די יותר מכ"ה שעות...

(ממכתב ז שבט השט"