449
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שם מודגש שהיה זה בחכמה), ובכל זאת "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטווה את התכלת ואת הארגמן..." אבל הן לא טוו את הצמר7 מעל גבי הכבשים8?
ב. הקושי בפרשת פקודי בענין עשיית היריעות לפני הקרשים
בפירוש רש"י בפרשת פקודי9 יש להבין את דבריו: "משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואחר כך משכן, אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר־כך משים כלים בתוכו, אמר לו כך שמעתי... וכן עשה המשכן תחלה ואחר־כך עשה כלים".
ואין הדברים מובנים: סדר עשיית המשכן היה כאמור לפי "מנהג עולם", ו"מנהג עולם" בבנית בית הוא, שתחלה בונים את הקירות ואחר־כך את הגג10, וכך היה גם בהקמת המשכן11. והנה אנו מוצאים בפרשת ויקהל12 לגבי העשיה שחכמי־הלב עשו תחלה את היריעות (כמו גג)13, ורק מאוחר יותר14 את הקרשים, וכך היה הסדר גם כשהם נצטוו על כך בפרשת תרומה15.
בעלי התוספות16 עונים על כך, שהיריעות נעשו "ראשונה לכל מלאכת המשכן כדי שיהו מוכנות לאהל על המשכן מיד שיעשו הקרשים ולא יהיו שעה אחת בלי כסוי".
אבל, בנוסף לכך שגם זה דורש הסבר: מדוע לא יכלו הקרשים להיות "שעה אחת בלא כיסוי"17, הרי אי אפשר לומר כך לפי פשוטו של מקרא, כי18 מפשטם של הפסוקים נראה שהביאו את המשכן אל משה, רק לאחר שנשלמו כל חלקי המשכן – היריעות, קרשים וכל כלי המשכן19 – ורק אחר־
הערות
- 7. ובפרט דקשה יותר הטווי' ע"י העזים, כיון שהם תקיפין וקופצים יותר מכבשים (ראה מדרש הגדול כאן. וראה לקמן הערה 27).
- 8. ואולי י"ל שזה אי אפשרי, כיון שצ"ל ד' מינין יחד וכו' (רש"י תרומה כו, א).
- 9. לח, כב.
- 10. שאין דרך לבנות מלמעלה למטה (שו"ע אדה"ז חאו"ח סשט"ו סוס"ט – והוא ע"פ רא"ש ביצה פ"ד ס"א. תוד"ה כסא – שבת קלח, א).
- 11. פקודי מ, יח־יט.
- 12. לו, ח ואילך.
- 13. אף שבדוחק י"ל שזהו מפני ש(עיקר) המשכן הם יריעות התחתונות וכמש"נ (תרומה כו, א. ובכ"מ). וראה ספורנו פקודי מ, יח. – ובמילא גם היריעות עזים שהם למכסה עליהן – קדמו לקשרים.
- 14. ודוחק לתרץ דכיון שהיריעות היו לא רק "לגג" כ"א גם ל"מחיצות"* (פרש"י תרומה כו, א) א"כ גם הם נכללים במחיצות ודפנות, שהרי סו"ס הם "מחוץ לקרשים (שהיריעות תלויות מאחוריהן) לכסותם". ולהעיר שרש"י פירשו לענין יריעות משכן (התחתונות) – ראה ספורנו שם – ולא לענין יריעות עזים.
- 15. כו, א ואילך.
- 16. ויקהל לו, יד. ועד"ז בפי' הרא"ש (הדר זקנים) שם.
- 17. להעיר מפרש"י תרומה שם.
- 18. וקושי' זו היא גם לפי' החזקוני ויקהל לו, ה.
- 19. כמפורש בהכתוב (פקודי לט, לג ואילך) "ויביאו את המשכן אל משה את האהל גו'", ואף שזה הי' לפי "שלא היו יכולין להקימו כו' מחמת כובד הקרשים כו'" (פרש"י שם), הרי את"ל שהיו משתדלים להקימו תיכף כשגמרו לעשות את הקרשים (אלא שלא היו יכולין), הרי היו מביאין את הקרשים והיריעות כו' מיד לפני שעשו את הכלים.
- . וכוונת פרש"י שם (כפשוטו), הוא לתרץ לשון הכתוב "ואת המשכן תעשה גו'".
רש"י על שמות כ״ו:א׳ - הטקסט מספריא
ואת המשכן תעשה עשר יריעת. לִהְיוֹת לוֹ לְגַג וְלִמְחִצּוֹת מִחוּץ לַקְּרָשִׁים, שֶׁהַיְרִיעוֹת תְּלוּיוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶן לְכַסּוֹתָן:
שש משזר ותכלת ותלעת שני. הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין יַחַד חוּט וְחוּט – אֶחָד שֶׁל פִּשְׁתָּן וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר – וְכָל חוּט וְחוּט כָּפוּל ו' הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין כְּשֶׁהֵן שְׁזוּרִין יַחַד כ"ד כְּפָלִים לַחוּט (יומא ע"א):
כרבים מעשה חשב. כְּרוּבִים הָיוּ מְצֻיָּרִין בָּהֶם בַּאֲרִיגָתָן, וְלֹא בִרְקִימָה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה מַחַט, אֶלָּא בַאֲרִיגָה בִשְׁנֵי כְּתָלִים, פַּרְצוּף אֶחָד מִכָּאן וּפַרְצוּף אֶחָד מִכָּאן – אֲרִי מִצַּד זֶה וְנֶשֶׁר מִצַּד זֶה – כְּמוֹ שֶׁאוֹרְגִין חֲגוֹרוֹת שֶׁל מֶשִׁי שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז פיישי"שא:
ואת המשכן תעשה עשר יריעת MOREOVER THOU SHALT MAKE THE DWELLING OF TEN CURTAINS — that they should serve it as a roof and at the same time as wall-coverings for the outside of the boards; — for the curtains hung behind them so as to cover them.
שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני OF FINE TWINED LINEN AND BLUE PURPLE, AND RED PURPLE, AND CRIMSON — Thus there were four different materials in every thread, one of linen and three of wool, each of the strands of which a thread was composed being sixfold (the word is taken here in the double sense of שש “linen” and of שש “six”). Consequently the four materials intertwined into one thread gave a twenty-four-fold thread (Yoma 71b; Baraita DeMelekhet HaMishkan ch. 2).
כרבים מעשה חשב WITH CHERUBIM, THE WORK OF AN ARTIST — Cherubim were figured on them (on the curtains) in the process of weaving them, not afterwards by embroidery which is needlework — but by weaving it on its two surfaces, one design on one side, a different design on the other; e. g., a lion on one side and an eagle on the other side, just as the silken girdles are woven which are called in old French faisee (Yoma 72b, Jerusalem Talmud Shekalim 8:4).
ספורנו על שמות מ׳:י״ח - הטקסט מספריא
וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. עֶשֶׂר הַיְרִיעוֹת מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב שֶׁנִּקְרְאוּ מִשְׁכָּן הוּקְמוּ קֹדֶם הֲקָמַת הַקְּרָשִׁים, אִם בִּידֵי אָדָם מַחֲזִיקִין בּוֹ, וְאִם עַל דֶּרֶךְ נֵס כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעַל זֶה הַסֵּדֶר נַעֲשָׂה וְהוּבָא אֶל מֹשֶׁה. כִּי אָמְנָם אוֹתָן עֶשֶׂר יְרִיעוֹת הֵן הָיוּ עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן, וּשְׁאָר הַנִּכְנָס בְּאוֹתוֹ הַבִּנְיָן וְהֵם הָאֲדָנִים וְהַקְּרָשִׁים וְהַבְּרִיחִים וְהָעַמּוּדִים וְהָאֹהֶל, הָיוּ לְהַעֲמִיד הַמִּשְׁכָּן וּלְכַסּוֹתוֹ.
ספורנו על שמות כ״ו:א׳ - הטקסט מספריא
וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה. קָרָא הַיְרִיעוֹת בְּשֵׁם מִשְׁכָּן, כִּי בְתוֹכָם הָיוּ כִּסֵּא שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה לְמִשְׁכַּן שְׁכִינָה, וְהָיוּ עֲשׂוּיוֹת כְּרוּבִים כְּעִנְיַן "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ" (ישעיהו ו:ב), וּכְעִנְיַן "וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כב:יט), הַנִּרְאִים לַנְּבִיאִים בְּמַרְאוֹת הַנְּבוּאָה.
רש"י על שמות ל״ט:ל״ג - הטקסט מספריא
ויביאו את המשכן וגו'. שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לַהֲקִימוֹ; וּלְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מֹשֶׁה שׁוּם מְלָאכָה בַמִּשְׁכָּן, הִנִּיחַ לוֹ הַקָּבָּ"ה הֲקָמָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ שׁוּם אָדָם מֵחֲמַת כֹּבֶד הַקְּרָשִׁים, שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְזָקְפָן, וּמֹשֶׁה הֶעֱמִידוֹ; אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה אֵיךְ אֶפְשָׁר הֲקָמָתוֹ עַ"יְ אָדָם? אָמַר לוֹ עֲסֹק אַתָּה בְּיָדְךָ, וְנִרְאֶה כִּמְקִימוֹ וְהוּא נִזְקָף וְקָם מֵאֵלָיו, וְזֶהוּ שֶׁנֶּ' הוּקַם הַמִּשְׁכָּן (שמות מ') – הוּקַם מֵאֵלָיו; מִדְרַשׁ רַ' תַנְחוּמָא:
ויביאו את המשכן וגו׳ AND THEY BROUGHT THE TABERNACLE [UNTO MOSES etc.], for they themselves were unable to erect it. Since Moses had done no work in the Mishkan, the Holy One, blessed is He, left for him the task of erecting it, for nobody was able to set it up because of the weight of the boards which no human strength was capable of setting up. Moses, however, succeeded in placing it in position. Moses said to the Holy One, blessed be He, “How is its erection possible by human beings?” God answered him: “You be busy with your hand!” He appeared to be erecting it, but in fact it set itself up and rose of its own accord. That is why Scripture says, (Exodus 40:17) “The Tabernacle was erected (הוקם)” — was erected by itself. This is a Midrash of Rabbi Tanchuma 2:11:11.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.