427

ש"התנדבו בתחילה" בחנוכת המזבח - הרי בהיותם נשיאי ישראל כך צריך להיות!

(ב) מצד שני, אם השאלה היא על הסדר של נדבת חנוכת המזבח, ואילו הסדר של נדבת המשכן מובן - לא היה צריך רש"י להזכיר שאלה זו גם בפרשתנו, לגבי מלאכת המשכן, אלא רק בפרשת נשא?

ההסבר לכך הוא, שדוקא היא הנותנת: בכך שרש"י מביא (גם) כאן את השאלה "מה ראו נשיאים..." אין רש"י מתכוון לתרץ שהנשיאים הביאו את נדבתם בסוף מפני עצלות, אלא כוונתו היא להיפך - להסביר בפסוקים כאן, שהתנהגותם של הנשיאים בהביאם את נדבתם לבסוף היא ההתנהגות הנכונה. ואדרבה: השאלה היא מדוע בחנוכת המזבח הם בכל זאת הביאו בתחילה. במילים אחרות: דברי רש"י כאן "אמר רבי נתן מה ראו נשיאים..." אינם מובאים בקושי על הפסוקים בפרשת נשא, אלא כדי להסביר את התירוץ והביאור לפסוקנו כאן.

ה. נשאי ישראל צריך לדאוג תחילה לכלל

על חובת הנשיאים להביא את נדבתם לבסוף אומר רש"י: "אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו": תפקידו של נשיא הוא בראש ובראשונה להשתדל שיהודים יקיימו את המוטל עליהם, ורק לאחר מכן עליו לחשוב על עצמו ועל עניניו.

וכפי שכבר לפני כן פירש רש"י על הפסוק²² "וירד משה מן ההר אל העם" - "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם". ולכאורה, אין מובן: מהו החידוש בכך שמשה מסר את שליחותו של הקדוש־ברוך־הוא מיד ולא פנה תחילה לעסקיו הפרטיים? אלא, החידוש "לא היה פונה לעסקיו" אין משמעותו רק לצרכי הגוף שלו וכדומה, אלא גם לעסקיו בענין השליחות עצמה - הכנותיו שלו למתן תורה, כולל היותו ראוי ל"משה קבל תורה מסיני".

אך למרות זאת, בהיותו נשיא ישראל, שצריך לדאוג בראש ובראשונה לצרכי ישראל, הוא מוסר תחילה לישראל את שליחותו של הקדוש־ברוך־הוא והוא דואג לכך שהם יקיימוה, ורק לאחר מכן הוא חושב על "עסקיו" הרוחניים בינו ובין הקדוש־ברוך־הוא, כולל הכנותיו העצמיות למתן תורה.

וכך בעניננו: תפקידם הראשון של הנשיאים היה לדאוג לכך ש"יתנדבו צבור..." - שיהודים יתנדבו ככל יכולתם. ולכן אמרו "ומה שמחסרין אנו משלימין אותו", ולא "ומה שלא יביאו" וכדומה, כי מצד תפקידם כנשיאי ישראל הם דרשו שהיהודים יביאו לנדבת המשכן כל מה שביכולתם. ולכן לא תיתכן כאן מציאות של "מה שלא