373
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
פורים
א. מדברי הגמרא על מרדכי היהודי
על הנאמר בסוף המגילה – "כי מרדכי היהודי... ורצוי לרוב אחיו...", אומרים חז"ל בגמרא1: "לרוב אחיו, ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין" (כי "אחיו" הם "חביריו שהיו מכלל אנשי כנסת הגדולה"2). רש"י מסביר, שהסיבה לכך ש"מקצת סנהדרין פרשו ממרדכי היא "לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה"3.
לאחר מכן ממשיכה הגמרא ואומרת: "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, דמעיקרא חשיב לי' למרדכי בתר ד' (= שבתחילה מנו את מרדכי לאחר ארבעה) ולבסוף בתר חמשה (= לאחר חמשה), מעיקרא כתיב... ולבסוף כתיב...". כי בפסוק מוקדם יותר, בספר עזרא4, נזכר מרדכי כחמישי, ובפסוק מאוחר יותר, בספר נחמיה5 הוא מוזכר שישי, "לפי שנעשה מרדכי שר בינתיים, ירד מחשיבותו אצל חכמים"6.
ג
אין מובן: את הכלל הזה, ש"גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות", יכלו חז"ל ללמוד מפשטות הפסוקים במגילה עצמה: "לרוב אחיו... מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין", והרי "פירשו" ממנו מפני ש"בטל מדברי תורה" לצורך הצלת נפשות. מדוע, אפוא, נלמד כלל זה בגמרא משינוי של סדר, מפסוק שאין כאן מקומו, משני פסוקים הלקוחים משני ספרים שונים בתנ"ך?
יש מפרשים7 שמלשון המגילה ניתן להסיק שרק לדעתם של הסנהדרין חשוב תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, אך אין הוכחה לכך שמשמים הסכימו לכך, ולפיכך, הם עונים, מוכיחה הגמרא בדרך אחרת, שהתורה עצמה רמזה לכלל זה על־ידי שינוי הסדר בפסוקים.
אך תירוץ זה איננו "חלק" בדרך הפשט, שהרי אלה ש"פירשו ממנו" לא היו אנשים רגילים, אלא "אחיו" – חברי הסנהדרין, שכל מעשיהם הם פסק הלכה לפי התורה, וכיצד חסרה כאן ההוכחה לכך ש"משמים הסכימו"?
ב. קשיים נוספים בענין זה
בענין זה ישנם קשיים נוספים:
א) אם אכן "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות", מדוע הוצב שמו של
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.