ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א

358

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הנס הוא מהאור האלקי הנעלה מהטבע⁵⁶. ויותר מכך: עצם העובדה שהנס יכול להתלבש בטבע מהוה הוכחה, שבשרשו הוא נעלה אף מן הנסים הגלויים⁵⁷, ולכן הוא אינו "מוגבל" בהגבלה של להיות מעל לטבע, והוא מתלבש בטבע עצמו.

זהו ההבדל בין נס פורים כפי שהוא מבחינת "אור" לבין הנס כפי שהוא מבחינת "כלים": ענין ה"אור" מביא ל"גילוי" ונס – הנס כפי שהוא מצד שרשו ומקורו. מהות ה"כלים" היא להוריד את הנס לתוך ההעלם וההסתר של לבושי הטבע, שבכך מתבצעת מטרת הנס⁵⁸ – לשנות את העלם הטבע, שייראה כיצד הטבע מונהג על ידי הקדוש־ברוך־הוא בעצמו.

יא. מרדכי – אור, אסתר – כלים

וזהו ההבדל בין מרדכי ואסתר:

מצד מרדכי, ענין ה"אור", עיקרו של נס פורים אינו זיכוך הטבע, אלא התגלות האור – על ידי הנס נתגלה ה"בלי־גבול" האמיתי יתברך, המגיע עד למטה למטה, בהנהגת הטבע.

לפיכך גם בזכרון הנס אין כל כך צורך במעשה. די בכך שזכרון הנס מתבטא במצוות המעשיות של פורים, אך זכרון הנס עצמו יכול להישאר במחשבה וברוחניות.

[ולכןמובאעניןזהבתלמודהירושלמי – שמהוה בתורה את ענין ה"אור"⁵⁹ – מוצאים בו מיד את המסקנה והתשובה הנכונה וכדומה, כאדם הרואה באור].

לעומת זאת, מצד אסתר, ענין ה"כלים" – "הסתר אסתיר" – העיקר בנס פורים הוא שבאמצעותו מתהפך ההסתר והחושך של הטבע⁶⁰. לכן חשוב שגם זכרון הנס יתבטא בעולם העשיה⁶¹ –

הערות

56. ראה אוה"ת אחרי שם – דנסים המלובשים בטבע הם משם שד"י וטבע עצמו משם אלקים.
57. ראה תו"א מג"א צא, א. ק, א. אוה"ת מג"א ב'שלו. ובכ"מ.
58. כידוע דנס מלשון הרמה (פרש"י יתרו כ, יז. וראה סדור מד, סע"ב. פיה"מ מהדו"ב פקל"ט. אוה"תבשלחד"הויבן.ועוד),רוממותהטבע.וראה סה"מ תרע"ח (ע' פט ואילך) שזה נעשה בעיקר ע"י הנסים המלובשים בטבע, עיי"ש.
59. ראהבארוכהשעריאורהד"הבכ"הכסלופנ"ד ואילך. המשך תרס"ו ע' צ ואילך. ד"ה אמר רבא תש"חפי"א(ושם,דתלמודירושלמיהואבחי'חכמה –ע"דבחי'מרדכיכנ"ל,ותלמודבבליהואבחי'בינה – שהיא התחלת הכלים (ראה לעיל הערה 47)).
60. ובזה יובן שינוי לשון הכתוב – בנוגע ל"קים את ימי הפורים גו'" נאמר "ואסתר המלכה" אבל בנוגע ל"דברי הפורים גו' ונכתב בספר" נאמר "ומאמר אסתר" (סתם): הענין ד"ימי הפורים" שייך ל"אור", והשתתפות אסתר בזה היא מצד מלכות כמו"ש במקומה באצילות, ולכן נאמר שם "אסתר המלכה" – דתואר "מלכה" מורה על מלכות בגילוי ולא כשהיא בגלות בעולמות בי"ע. משא"כ "קבעוני" ו"כתבוני" שייך ל"כלים", ובמלכות גופא – כמו"ש יורדת ומסתתרת בבי"ע, ולכן נאמר "אסתר" (סתם).
61. וגםבנוגעלהתקנה ד"ימי הפורים" –הריע"י אסתר דוקא נקבע חובה בכל העולם ולכל הדורות [שלכן נאמר באגרת הב' (ט, כט) "ותכתוב אסתר גו'" (ומקדימה למרדכי)* – ראה ראב"ע שם, כח. ל. מנות הלוי עה"פ].
. נוסף על הנ"ל הערה 12.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.