336
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
תצוה
א. רש"י ורמב"ן על רמוני המעיל
על המעיל של הכהן הגדול נאמר בתורה1 "ועשית על שוליו רמוני תכלת... על שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב".
רש"י מסביר, שאמנם, הרמונים היו "עגוליםוחלולים"2,אךמשמעותהמילים "ופעמוני זהב בתוכם" איננה שהפעמונים היו בתוך חלל הרמונים, אלא "ביניהם3 סביב, בין שני רמונים פעמון אחד דבוק ותלוי בשולי המעיל".
הרמב"ן שואל על כך4: לפי פירוש רש"י יוצא ש"לא היו הרמונים משמשין כלום"5. ואם הם היו "לנוי" בלבד –
ב "למה היו עשויים כרמונים חלולים, יעשם כמין תפוחי זהב"? והרא"ם עונה6: לא ידעתי למה בחר התפוחים יותר מן הרמונים.
יש המסבירים7, ששאלת הרמב"ן היא לגבי הפרט "חלולים"8: אם הפעמונים לא תלו בחלל הרמונים, מדוע היו הרמונים חלולים?
אך עדיין אין מובן: אם שאלת הרמב"ן היתה רק לגבי הפרט של "חלולים", מדוע הוא מזכיר ומשנה במקום "רמונים" – "תפוחים"?9
ב. כפתורים כעין תפוחים לנוי
לכאורה ניתן להסביר: גם במנורה היו גביעים, כפתורים ופרחים10 לנוי. והכפתורים היו "כמין "תפוחים"11. וכיוון
הערות
- 1. פרשתנו כח, לג.
- 2. לשון רש"י ד"ה רמוני.
- 3. רש"י ד"ה בתוכם סביב (ועד"ז בפרש"י פסוק לד). וכ"ה בת"א כאן*. רשב"ם, ראב"ע (בשם "קדמונינו ז"ל") ועוד.
- 4. פסוק לא.
- 5. כי לדעת רש"י הפעמונים הם "זגין עם ענבלין שבתוכם" – ולא כדעת התוס' (סוף קנים) שאע"פ שהרמונים היו תלוין בשולי המעיל אצל הפעמונים (כדעת רש"י), הקול יצא עי"ז שנוגפים הפעמונים אל הרמונים (ולא מהפעמונים עצמם). וראה חזקוני ומדרש לקח טוב כאן. רשב"ם פסוק לה.
- 6. בפרש"י כאן.
- 7. נמוקי שמואל.
- 8. ולהעיר שהרא"ם לא העתיק תיבת "חלולים" שברמב"ן. וראה הערה הבאה.
- 9. ואולי י"ל כי תכשיטים בדמות רמונים בימיהם היו עשויים חלולים (משא"כ תפוחים). וגם כוונת הרא"ם בקושייתו "למה בחר כו'" היא – למה בחר תכשיט מלא (תפוחים) יותר מתכשיט חלל (רמונים). אבל עדיין אינו גלאטיק© (=חלק) כל צרכו, כי למה לי' להרמב"ן בכלל להוסיף התיבות "יעשם כמין תפוחי זהב" ולא הסתפק במש"כ "למה היו עשויים כרמונים חלולים".
- 10. תרומה כה, לא (וברש"י שם ד"ה גביעי').
- 11. רש"י שם ד"ה כפתורי'.
- . ובפקודי (לט, כה) תרגם "בגו רמוניא". ובתיב"ע פרשתנו ופקודי שם: במצעיהון, במציעות רומניא. ואכ"מ.
רש"י על שמות כ״ה:ל״א - הטקסט מספריא
מקשה תיעשה המנורה. שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה חֻלְיוֹת וְלֹא יַעֲשֶׂה קָנֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ אֵבָרִים אֵבָרִים וְאַחַר כָּךְ יַדְבִּיקֵם, כְּדֶרֶךְ הַצּוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולד"יר בְּלַעַז, אֶלָּא כֻלָּהּ בָּאָה מֵחֲתִיכָה אַחַת, וּמַקִּישׁ בַּקֻּרְנָס וְחוֹתֵךְ בִּכְלִי הָאֻמָּנוּת וּמַפְרִיד הַקָּנִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ:
מקשה. תַּרְגּוּמוֹ נְגִיד, לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאֵבָרִים מִן הָעֶשֶׁת לְכָאן וּלְכָאן בְּהַקָּשַׁת הַקֻּרְנָס, וּלְשׁוֹן מִקְשָׁה מַכַּת קֻרְנָס, בטדי"ץ בְּלַעַז, כְּמוֹ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה'):
תיעשה המנורה. מֵאֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב תַּעֲשֶׂה (תנחומא):
ירכה. הוּא הָרֶגֶל שֶׁלְּמַטָּה הֶעָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה, וּשְׁלֹשָׁה רַגְלַיִם יוֹצְאִין הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה:
וקנה. הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ הָעוֹלֶה בְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֵר הָאֶמְצָעִי עָשׂוּי כְּמִין בָּזֵךְ, לָצוּק הַשֶּׁמֶן לְתוֹכוֹ וְלָתֵת הַפְּתִילָה:
גביעיה. הֵן כְּמִין כּוֹסוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִזְּכוּכִית, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, וְקוֹרִין לָהֶם מדיר"נש בְּלַעַז, וְאֵלּוּ עֲשׂוּיִין שֶׁל זָהָב, וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה כַּמִּנְיָן שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַכָּתוּב, וְלֹא הָיוּ בָהּ אֶלָּא לְנוֹי:
כפתריה. כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"ש בְּלַעַז, וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר:
ופרחיה. צִיּוּרִין עֲשׂוּיִן בָּהּ כְּמִין פְּרָחִין:
ממנה יהיו. הַכֹּל מִקְשָׁה יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲתִיכַת הָעֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲשֶׂה לְבַדָּם וְיַדְבִּיקֵם:
מקשה תיעשה המנורה OF BEATEN WORK SHALL THE CANDELABRUM BE MADE — i. e. one should not make it of separate pieces nor shall one make its branches or its lamps as separate limb — a kind of work called souder in old French, Engl, to solder, but is was to be made in its entirety of a single mass of gold. He (who made it) beat it with the hammer and cut away with the implements of his craft thus making the branches spread out in this direction and in that (cf. Sifrei Bamidbar 61:1).
מקשה — This word is translated in the Targum by נגיד, an expression for “drawing out;” he renders it thus because the parts of the candle-stick were drawn from the lump in this direction and in that by the blow of the hammer. The term מקשה denotes knocking with the hammer — batediz in old French — as the verb in (Daniel 5:6) “and his knees knocked (נקשן) one against another”.
תיעשה המנורה [OF BEATEN WORK] SHALL THE CANDELABRUM BE MADE — The passive form used here in contradistinction to the active forms of עשה used throughout this section in connection with the making of the vessels indicates that it shall be made of itself (automatically). Because Moses was puzzled by it (the work of the candlestick), the Holy One, blessed be He, said to him, “Cast the talent of gold into fire and it will be made of itself.” For this reason it does not say here תַּעֲשֶׂה “thou shalt make” (Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 3)
ירכה — the foot (the base) below, which was made in form of a box, three legs coming out from it underneath.
וקנה — ITS SHAFT — its middle branch that rose from the central point of the base vertically upwards. On it was the middle lamp, made in the form of a cup into which to pour the oil and to put the wick.
גביעיה — They were like that kind of goblets which are made of glass and which are long and slender; in old French they are termed maderins (cf. Rashi on Genesis 44:2). These, however, were made of gold and came out as projections from each branch to the number which Scripture enjoins for them. They were on it for embellishment only.
כפתריה ITS KNOBS — These were like apples, globular, projecting all round the middle branch (shaft), such as are made for candlesticks of princely houses (lit., which stand before the princes), and which are called pommeaux in old French, apple-shaped ornaments. Their number is stated in this section — how many knobs projected from it (the middle branch) and how much was left plain between one knob and the other.
ופרחיה AND ITS FLOWERS — Figures were made on it in the shape of flowers.
ממנה יהיו SHALL BE OF THE SAME — All shall be of beaten work coming out of this block-shaped piece: one must not make them separately and then join them on the branches.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.