280

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לכך ממשיך רש"י ואומר "ועשה30 לו הקדוש־ברוך־הוא למשה שביל בתוכו", ומשה עבר בשביל, באופן שהעשן לא פגע בו.

ז. "ענן" – כמין עשן

אך עדיין אין מובן: (א) מדוע אומר רש"י "ענן זה כמין עשן הוא", ולפי האמור לעיל היה זה עשן מאש31, עשן מלא? (ב) מדוע אומרת התורה "ויבא משה בתוך הענן" ולא "בתוך העשן"?

ההסבר לכך הוא: הר סיני אשר במדבר סיני, ובמיוחד "ראש ההר" (ששם היה "מראה כבוד ה' כאש אוכלת"), אינו מקום שצומחים בו אילנות ודשאים ועשבים32, אלא מקום של אבנים ועפר33. והעשן נגרם דוקא כאשר האש אוכלת ומכלה דבר שנשרף34 (כאילנות וכדומה), ולא במקום של אבנים ועפר. לכן אומר רש"י שלא היה זה עשן ממש, אלא "כמין עשן", הענן הזה דומה לעשן.

ומסיבה זו – שלא היה זה עשן טבעי – מכנה זאת התורה בשם "ענן".

ח. משמעות הענן ברוחניות

מ"יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י:

ענין העשן בהר סיני במתן תורה מוזכר במפורש בתורה בפרשת יתרו35, "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש".

ולעומת זאת בפרשתנו נזכר הביטוי "ענן".

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: עשן כפשוטו36 נוצר מדבר שנשרף – מפני שהדבר הנשרף הוא חומר גשמי, והאש מכלה את הגשמיות, גורם הכליון לעשן.

לכן יש בענן הבדלים התלויים במהות החומר הנשרף: כאשר הדבר הנשרף הוא חומר דק, הוא נשרף מהר יותר, וגם העשן הוא "עדין" יותר ודליל יותר. ואילו כאשר הדבר הנשרף הוא חומר גס, גם העשן הוא סמיך ועב יותר.

מכך מובן, שבעשן של כל דבר ניכר

הערות

  1. 30. בא' מכת"י רש"י (ה"א רל) "שעשה".
  2. 31. לכאורה י"ל שאין זה עשן באמת רק "כמין עשן", כי לא הי' אש בפועל (כביתרו שם, יח – אשר ירד עליו ה' באש), כ"א רק "מראה" של אש, כדיוק לשון הכתוב "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת גו'" (ועד"ז הוא ע"פ דרוש כו' – ראה אברבנאל אלשיך ועוד). אבל מזה שהכתוב מדגיש "כאש אוכלת" מובן שהי' אש כפשוטו כבפ' יתרו (שהרי זה שאוכלת אינו שייך ל"מראה").
  3. 32. משא"כ בנוגע לההר עצמו – ראה לעיל ע' 9־238 והערה 9, די"ל שע"פ פשש"מ היו שם אילנות ועשבים כו'.
  4. 33. כבאלשיך יתרו שם. וראה לעיל שם בשוה"ג.
  5. 34. "כי אין אש שלמעלה חלוק בזה מאש שלמטה שנאמר דאש של מעלה הנה הוא בעצמו מעלה עשן" (ד"ה וה"ס עשן תש"ח בתחלתו). וראה בהנסמן שם. ולהעיר מד"ה וה"ס עשן תרס"ב.
  6. 35. יט, יח.
  7. 36. בהבא לקמן – ראה תו"א צד, א. רד"ה וכל העם תש"ד. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.