280

לכך ממשיך רש"י ואומר "ועשה³⁰ לו הקדוש־ברוך־הוא למשה שביל בתוכו", ומשה עבר בשביל, באופן שהעשן לא פגע בו.

ז. "ענן" – כמין עשן

אך עדיין אין מובן: (א) מדוע אומר רש"י "ענן זה כמין עשן הוא", ולפי האמור לעיל היה זה עשן מאש³¹, עשן מלא? (ב) מדוע אומרת התורה "ויבא משה בתוך הענן" ולא "בתוך העשן"?

ההסבר לכך הוא: הר סיני אשר במדבר סיני, ובמיוחד "ראש ההר" (ששם היה "מראה כבוד ה' כאש אוכלת"), אינו מקום שצומחים בו אילנות ודשאים ועשבים³², אלא מקום של אבנים ועפר³³. והעשן נגרם דוקא כאשר האש אוכלת ומכלה דבר שנשרף³⁴ (כאילנות וכדומה), ולא במקום של אבנים ועפר. לכן אומר רש"י שלא היה זה עשן ממש, אלא "כמין עשן", הענן הזה דומה לעשן.

ומסיבה זו – שלא היה זה עשן טבעי – מכנה זאת התורה בשם "ענן".

ח. משמעות הענן ברוחניות

מ"יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י:

ענין העשן בהר סיני במתן תורה מוזכר במפורש בתורה בפרשת יתרו³⁵, "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש".

ולעומת זאת בפרשתנו נזכר הביטוי "ענן".

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: עשן כפשוטו³⁶ נוצר מדבר שנשרף – מפני שהדבר הנשרף הוא חומר גשמי, והאש מכלה את הגשמיות, גורם הכליון לעשן.

לכן יש בענן הבדלים התלויים במהות החומר הנשרף: כאשר הדבר הנשרף הוא חומר דק, הוא נשרף מהר יותר, וגם העשן הוא "עדין" יותר ודליל יותר. ואילו כאשר הדבר הנשרף הוא חומר גס, גם העשן הוא סמיך ועב יותר.

מכך מובן, שבעשן של כל דבר ניכר