255

רש"י מן הפסוק גם את המילים "כי תקנה", כי הן מחזקות את פירושו – "עבד שהוא עברי":

שהרי, לכאורה, ההקדמה "כי תקנה" היא מיותרת, ואפשר היה להתחיל מיד בדין עצמו "עבד עברי שש שנים יעבוד...", כמצוי בתורה במספר מקומות, ולדוגמא בפרשתנו "מכה איש ומת..."³¹ –

אלא, הביטוי "כי תקנה" מדבר על פעולה בעתיד, שעדיין אינה מתקיימת בהווה, ובעניננו יותר מכך: פעולה שהיא בלתי אפשרית בהווה – כי היתה לישראל ביזת מצרים וביזת הים, כדלעיל.

מכך מוכח, שמדובר כאן אודות קניית עבד שהוא עברי שהיתה בלתי אפשרית אז, ולא אודות עבד כנעני ("עבדו של עברי"), שלגביו אין מתאים (ומיותר) לומר "כי תקנה", כי מרוב עושרם בודאי היו אז לישראל עבדים כנענים, ואין לומר שזהו דבר בלתי מצוי ושכיח³².

ה. מדוע מתחילה התורה

דוקא בדין זה?

אך לפי זה אין מובן: מדוע מתחילה תורה את הדינים והמשפטים מיד לאחר מתן תורה דוקא בענין עבד עברי, שלא היה מצוי אז, ולא בדבר מצוי ושכיח, ובמיוחד, כאשר "כי תקנה עבד עברי" היא תוצאה של פעולת גניבה, שבגללה התחייב הגנב לשלם פי חמשה, או פי ארבעה או פי שניים^* ו"אם אין לו ונמכר בגניבתו"³³ – ולכאורה, צריכה היתה התורה לפרט תחילה את הדינים הקודמים של חובת התשלומים על גניבה, פי כמה יש לשלם – פי חמשה, ארבעה, או שניים?

וכיון שזהו קושי בפשוטו של מקרא, אין מובן, מדוע אין רש"י (המפרש את כל הקושיות על פשוטו של מקרא) מתרץ שאלה זו בפירושו, כפי שאכן מוצאים מפרשי תורה אחרים³⁴ המתייחסים לכך, למרות שפירושיהם אינם על־דרך הפשט לחלוטין כפירוש רש"י.

אי אפשר לומר שלפי הפשט אין זו קושיא כלל, כי לפי דרך הפשט אין צורך בסיבה והסבר לסמיכות שבין ציווי המצוות – שהרי בתחילת פרשתנו מדגיש רש"י עצמו "ואלה... מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני, ולמה נסמכה...", ובנוסף לכך, לפי האמור לעיל, הרי סמיכות זו למצב שאחרי ביזת מצרים והים היא המעוררת את הסברה המובאת בפירוש רש"י, שהתורה אינה מדברת על "עבד עברי" אלא על "עבד כנעני"³⁵. ועוד ועיקר – כאן בלתי אפשרית מציאות של "כי תקנה עבד עברי" לפני פסק הדין "ונמכר בגניבתו".