239
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יש שני ענינים שונים – קדושת השבת של היום עצמו, וה"טורף", התפשטות הקדושה לפניו ואחריו – אלא שזוהי אותה קדושת שבת אחת, קדושת שבת מורכבת מקדושת היממה של יום השבת ביחד עם הקדושה שלפניה ולאחריה.
[ויש לומר שיש הבדלים למעשה בין שני האופנים: א) אם אפשר לצאת ידי־חובת קיום מצוות השבת (קידוש היום וכדומה) בזמן התוספת48. ב) אם נניח כי השבת היא נקודה אחת* – מסתבר, שלפי האופן הראשון צריך להיות, שזה רק לגבי עצם היממה של יום השבת, ולא לגבי תוספת שבת. לפי האופן השני, שתוספת שבת היא חלק מקדושת השבת עצמה נכללת גם היא באותה "נקודה אחת" של יממת השבת49].
גם ענין זה נרמז במשל הזאב שטורף מלפניו ומאחריו: החידוש אינו רק בכך שהזאב טורף מלפניו ומאחריו (ואין אחרים נותנים לו) – ובעניננו: שהתוספת נגרמת על־ידי השבת עצמה – אלא גם שאכילת הזאב היא באופן של "טורף ואוכל"50, וממילא הוא גם "טורף ואוכל – מלפניו ומלאחריו", וכך לגבי השבת, מהות קדושת השבת היא גם בתוספת ש"מלפניו ומלאחריו", כנ"ל.
יא. המזבח "חוטף" בקדושתו כזאב הטורף
ה"צמח צדק"51 מקשר את ה"משל לזאב שהוא טורף מלפניו ומלאחריו" שב"מכילתא", לגבי תוספת שבת, עם הפסוק52 "בנימין זאב יטרף" שעליו אומרת הגמרא53, שהוא רומז למזבח (אשר בחלקו של טורף), שהמזבח נקרא "זאב"54 – כנאמר במדרש55 "מה הזאב הזה חוטף, כך היה המזבח חוטף את הקרבנות".
הערות
- 48. ראה הערה 31.
- *. ראה מפענח צפונות פ"ג ס"י. וש"נ. אבל שם דבשבת כל רגע הוי מציאות בפ"ע. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח (ע' 50 ואילך) בפי' המכילתא שבהערה הבאה.
- 49. וי"ל דנפק"מ קודם שנאמר הציווי "מחללי' מות יומת" (שממנו למדין במכילתא תשא עה"פ, שלא יהו ישראל אומרין הואיל וחללנו מקצתה נחלל את כולה), דאז גם אם חללו רק תוס' שבת הרי"ז בגדר ד"חללנו מקצתה" – ראה בהמובא במפענח צפונות שם. לקו"ש שם.
- 50. תענית ח, א.
- 51. אוה"ת פרשתנו ע' תתקכז ואילך. תתקלב ואילך. וראה גם צפע"נ עה"ת ויגש ע' קסה. ויחי ע' קצא.
- 52. ויחי מט, כז.
- 53. זבחים נג, ב ואילך. ושם (נד, א): רב מתרגם באחסנתי' יתבני מדבחא, לוי מתרגם באחסנתי' יתבני מקדשא מקום מקודש לדמים. ובתיב"ע ויחי שם: ובאחסנתי' יתבני בית מיקדשא. (וראה ת"א ות"י שם). וי"ל לפי דגם תוכן ענין המקדש הוא "בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (רמב"ם ריש הל' בית הבחירה)*. וראה לקמן הערה 64.
- 54. זח"א רמז, ב. ובערכי הכינוים שם (ועד"ז בצפע"נ פ' ויגש ופ' ויחי שם) מציין: ובסוף סוכה לוקוס פרש"י זאב.
- 55. ב"ר פצ"ט, ג.
- . וראה בכהנ"ל לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 487, ע' 498 ואילך.
בראשית רבה צ״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בראשית מט, כז), מְדַבֵּר בְּשׁוֹפְטָיו, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף אֵהוּד לִבּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ג, כ): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא ישֵׁב בְּעִלִּיתָא קְרִירָתָא (שופטים ג, יט): וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר וגו', אֲמַר לֵיהּ כֵּן אֲמַר לִי מָרֵיהּ דְּעָלְמָא, נְסִיב חַד חַרְבָּא וְנִתְּנֶנָּה בְּגוֹ מֵעֶיךָ, (שופטים ג, כב): וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה, פָּרְתֵּיהּ (שופטים ג, כג): וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר עַרְפְּלָא טוּרָא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שֶׁשָּׁם יָשְׁבוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסֻדָּרִין. דָּבָר אַחֵר מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף שָׁאוּל אֶת הַמְּלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (שמואל א יד, מז): וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל, מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה זְּאֵב חוֹטֵף כָּךְ אֶסְתֵּר חוֹטֶפֶת הַמְּלוּכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, ח): וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר וגו'. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיְתָה אַרְצוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין חוֹטֶפֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זוֹ יְרִיחוֹ שֶׁהָיְתָה מַבְכֶּרֶת. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל שֶׁהִיא מַאֲפֶלֶת. רַבִּי פִּינְחָס פָּתַר קְרָיָא בַּמִּזְבֵּחַ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ חוֹטֵף אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (במדבר כח, ד): וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג מאותו ספר זבחים נג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר זבחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב מאותו ספר זבחים נג, ב ואילך
- תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג זבחים נג, א
- תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל זבחים נג, ב
- תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו' זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון זבחים נג, ב ואילך
- תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי זבחים נג, רע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה זבחים נג, א
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה זבחים נג, א