ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה

232

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הוא רק באופן הדרשה: לפי הברייתא לומדים את ההלכה של תוספת בשבת מאותו פסוק כמו תוספת ביום־הכיפורים וביום־טוב. ואילו לפי המכילתא יש בתוספת־שבת חידוש מיוחד שאינו קיים ביום־הכיפורים וביום־טוב¹⁸, והוא נלמד מן הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו". [בברייתא אין סוברים שיש חידוש מיוחד בתוספת־שבת¹⁹, והדבר קשור בכך שלומדים הלכה זו לגבי שבת מהתוספת ביום־הכיפורים].

ויש לומר, שעל חידוש זה בתוספת־שבת רומזת המכילתא באומרה "משל לזאב שהוא טורף מלפניו ומלאחריו, שהרי, לכאורה, לא מובן (וכפי ששואלים המפרשים^*): מה מוסיף המשל בהבנת הענין "מוסיפין מחול על הקודש"²⁰? – וכפי שענין זה יוסבר להלן.

ד. תוספת שבת – מצד

הגברא או החפצא?

ההסבר לכך הוא: את ההלכה "מוסיפין מחול על הקודש" ניתן לבאר בשלושה אופנים²¹:

א) מצוה על האדם לקבל על עצמו תוספת שבת, ולא לעשות בה מלאכה. אך אם הוא עבר על כך, ולא קיבל על עצמו את התוספת, מותר לו לעשות מלאכה עד לתחילת זמן השבת ממש – בין השמשות.

ב) אף כאשר האדם אינו מקבל על עצמו תוספת שבת, חל עליו איסור־

הערות

18. ואין לומר שלהמכילתא ילפינן תוס' ביוהכ"פ ויו"ט מ(זכור ושמור הנאמר ב)שבת – כמו לר"ע (ר"ה שם) דלדעת התוס' (שם ד"ה ור"ע) ועוד, יליף כולהו (שבת יו"ט ויוהכ"פ) משביעית – כי בשלמא לר"ע שיליף תוס' שביעית מהלשון "תשבות", אפשר לגמור מיני' גם בנוגע לשבת ויוהכ"פ כו' שגם בהם נאמר שביתה. ועוד: שבת ויוהכ"פ כו' חמורים משביעית שהיא רק בלאו. משא"כ להמכילתא שילפינן תוספת מזכור ושמור, אינו שייך לכאורה ליוהכ"פ ויו"ט. ועוד: שבת חמורה מהם שהיא בסקילה.
19. ופליג אמכילתא, כהלשון "שבתות מניין".
*. ראה זית רענן ליל"ש: לא ידעתי למה משל אותו לזאב. ועוד (נקבצו בתו"ש חט"ו מילואים סי"ג).
20. במנורת המאור לר"י אלנקאוה (פרק ח'): וגרסי' במכילתא זכור ושמור זכור מלפניו ושמור מאחוריו משל למה הדבר דומה, לארי' שהי' בשדה, וכל בני אדם מתפחדין ממנו ונשמרים ממנו מלפניו ומלאחריו. ומה אם הארי שאינו ממית כו', בני אדם נזהרין מלפניו ומאחריו, שבת כו' (ועד"ז הוא במדרש הגדול תשא לא, טז. ושם, משל לארי שהוא עורר מלפניו ומאחריו ומה אם הארי כו'). ומביא (וכן במדה"ג) עוד משלים, למי שהוא שומר את הפרדס כו' אם משמר מבחוץ הרי זה משתמר כו', ויש אומ' מה החרב הזו אין שמירתה אלא כו' אף שבתות ויו"ט אין שמירתן אלא בחול שהוא מוסיף עליהם. רי"א ומה אם הלוים כו' צריכים מגרש כו' חוצה להם כו' ק"ו לשבתות ויו"ט שצריכים מגרש כו'. אבל מובן שהיא גירסא (תוכן וענין?) אחר. וראה לקמן הערה *24.
21. בב' אופנים דלקמן – ראה ס' תוספת שבת סרס"א סקי"ג. ביאור הרי"פ פערלא עשה לד (קצט, ג ואילך). וש"נ (ולדעתו רוב הראשונים ס"ל דצריך לקבל ע"ע התוספת). שו"ת חלקת יואב או"ח סי' ל'. ס"ל דצריך לקבל ע"ע התוספת). שו"ת חלקת יואב או"ח סי' ל'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.