223

שיחה ד

יתרו

א. הקושי שמיישב רש"י בפסוק "וירד ה' על הר סיני"

על "וירד ה' על הר סיני"¹ מפרש רש"י: יכול ירד עליו ממש, תלמוד לומר² כי מן השמים דברתי עמכם, מלמד וכו' (כדלהלן מסעיף ג').

בפשטות מסבירים, שכוונת רש"י היא ליישב את הסתירה בין הפסוקים: כאן נאמר "וירד ה' על הר סיני", שמשמעותו הפשוטה היא "ירד עליו ממש", ומאוחר יותר נאמר "כי מן השמים דברתי עמכם". ועל כך משיב רש"י: "מלמד...".

אך אי אפשר לומר שזוהי כוונת רש"י כאן, כי:

(א) לשם מה צריך רש"י להקדים ולומר את המילים "יכול ירד עליו ממש" – הוא צריך היה להתחיל מיד בקושי³ "וכתוב אחד אומר כי מן השמים..." וכדומה?

(ב) ועיקר: הסתירה בין שני הפסוקים מתעוררת רק בפסוק המאוחר יותר "כי מן השמים...". ומדוע מתייחס רש"י לסתירה כבר בפסוק שלנו⁴?

ד

[ובמיוחד כאשר בפסוק "כי מן השמים..." אכן מתייחס רש"י לסתירה – "וכתוב אחד אומר וירד ה' על הר סיני", כדלהלן בסעיף ד'].

הכרחי אפוא לומר, שכוונת רש"י אינה ליישב את הסתירה שבין שני הפסוקים, אלא שבפסוק כאן, לפני ידיעתנו אודות הפסוק המאוחר יותר "כי מן השמים...", מתעורר ספק – "יכול" – אם "ירד עליו ממש" או לאו. וכיון שמכאן אי אפשר להכריע ספק זה, מצטט רש"י כהוכחה פסוק מאוחר יותר – "תלמוד לומר כי מן השמים דברתי עמכם".

יש להבין: מנין מתעורר כאן הספק אם "ירד עליו ממש".

ב. הספק אם "ירד עליו ממש" מתעורר עקב פסוקים קודמים

ההסבר לכך הוא: בפסוק קודם⁵ נאמר "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש". ההר היה מלא עשן,