201

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

החוצב בו"74, ו"יתרו" – קיום המצוות: שיא השלימות במעשה.

יב. מה גרם ליתרו לצאת

מהגבלותיו?

מתן תורה הוא (כפי שמוסבר במקומות אחרים בהרחבה) ביטול הגזירה, עד ש"תחתונים יעלו לעליונים" – הנבראים ייצאו מהגבלותיהם כנבראים, ויתעלו לעליונים. מובן, לפיכך, שגם אצל יתרו, שביאתו היתה הכנה למתן תורה, היתה קיימת עבודה זו: הוא עצמו יצא מהגבלותיו.

וזהו הדיוק בלשון רש"י "מה שמועה שמע ובא" (ולא בא ונתגייר). הפסוק מדבר על הגורמים שהביאו את יתרו לידי כך שהוא יתגייר אחר־כך, ועל כך הוא מסביר "את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו...". אבל שאלת רש"י היא "מה שמועה שמע ובא"75: את השמועות שהוזכרו לעיל שמע יתרו במדין, והוא יכול היה, להשאר במדין ולהתגייר שם, מה הביא אותו, אפוא, לכך שהוא יבוא, שהוא יצא מהגבלותיו, עד לידי כך שהוא יבוא למדבר שמם, למקום תוהו76?

ועל כך מסביר רש"י: "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק": קריעת ים סוף, שנתהווה על־ידי "ויסעו"77 – "מעשה"; ומלחמת עמלק – שנגרמה על־ידי פגם ב"חכמה", כאשר שאלו "היש ה' בקרבנו אם אין"78, והנצחון נתהווה על־ידי "נושאים עיניהם למעלה"79 – חכמה80. בשני ענינים אלה שמע יתרו שדרושה הכנה, דרושה עבודה של יציאה מההגבלות81.

קריעת ים סוף: ידוע, שענינה של קריעת ים סוף, הפיכת ים ליבשה, הוא ביטול ההגבלות והמחיצות שבין ההסתר וההעלם (ים) לבין הגילוי (יבשה), כפי שמוסבר בהרחבה במקומות אחרים82 – ובכך התבטאה ההכנה למתן תורה, שענינה הוא "תחתונים יעלו לעליונים...".

הערות

  1. 74. ראה בארוכה ד"ה מים רבים תשי"ז ובהנסמן שם (סה"מ מלוקט ח"א ע' נא ואילך).
  2. 75. ומוכרח הוא גם מזה שרש"י בוחר הגירסא שבמכילתא "ובא" ולא כבזבחים "ובא ונתגייר" ולא כבירושלמי "מה שמועה שמע" (ותו לא). ועפ"ז מתורץ גם בדרך הפשט דפרש"י.
  3. 76. ראה מכילתא ופרש"י עה"פ יח, ה.
  4. 77. בשלח יד, טו.
  5. 78. שם יז, ז.
  6. 79. ראה ר"ה כט, א (במשנה).
  7. 80. להעיר שקרי"ס – בסיפא דכל דרגין מלכות (מעשה), עמלק – ראשית גוים – מליקה (תו"א פה, א ואילך).
  8. 81. עפ"ז למ"ד (במכילתא כו') "מ"ת שמע ובא" צ"ל דס"ל דמאופן נתינת התורה בפועל ידע הענין דיציאה מהגבלות.
  9. 82. ראה תו"א ולקו"ת (כמסומן במפתח ערך קרי"ס). וראה שער האמונה פנ"ד. המשך והחרים תרל"א ע' ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.