148

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

בשלח

א. מאמר חז"ל על "הטוב שבגויים" והשאלה על כך

על הפסוק1 "ויקח שש מאות רכב בחור..." אומרים חז"ל במכילתא2, שה"בהמות" בהן השתמש פרעה לצורך "שש מאות רכב" היו מן ה"מקנה שהניס הירא את דבר ה'", ו"מכאן היה רבי שמעון אומר טוב שבגויים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו".

ידועה השאלה הנשאלת על מאמר זה: הייתכן לומר, שהתורה מצווה להרוג אפילו את ה"טוב שבגויים" – האין זה ההיפך מן הצדק והיושר3?

על קושיה זו נאמרו תירוצים רבים4 (שחלקם יוזכרו בהמשך), במיוחד בויכוחים שנהלו גדולי ישראל נגד שונאי ישראל במשך הדורות (החל בויכוחים של רבי יחיאל מפריז, מגדולי בעלי התוספות, ועד דורותינו האחרונים).

ב. דברי רש"י בענין זה, והקושי עליהם

גם רש"י מתעכב בפירושו לתורה על פסוק זה. הוא מצטט את המילים "וכל רכב מצרים"5,

הערות

  1. 1. פרשתנו יד, ז.
  2. 2. כאן. ועד"ז בתנחומא כאן (ח). תנחומא באבער וארא כ. יל"ש שם רמז קפו (אבל שם ובכמה דפוסי ירושלמי – דלקמן – נשמט "טוב שבגוים הרוג"! – ואולי זהו מפני הצענזאר). ועוד. ובתוס' ע"ז (כו, ב ד"ה ולא) גריס כן בירושלמי קידושין (פ"ד הי"א). וראה שינויי נוסחאות שם.
  3. 3. וגם ע"ד ההלכה – ראה רע"ב, לבוש האורה* וצידה לדרך בפירש"י כאן. וש"נ.
  4. 4. כמה מהם הובאו בתורה שלמה מילואים לפ' וארא (סי"ט). באוצר הוויכוחים (אייזנשטיין). ועוד.
  5. 5. במכילתא (וכן בתנחומא, תנחומא באבער ויל"ש שם. וראה רש"י וארא ט, י) הקושיא "משל מי היו הבהמות כו'" היא על התיבות "ויקח שש מאות רכב בחור גו'". ומה שרש"י (משנה ו)מקשה רק על "וכל רכב מצרים" – אף שלכאו' גם ב"שש מאות רכב גו'" קשה "משל מי היו הבהמות כו'" – יש לומר: ב"שש מאות רכב גו'" אפשר לומר שקנו מתגרי האומות (כמובן בפשטות דסחרו עמהם. וראה גם בראשית לז, כה. מקץ מא, נז. ועוד); משא"כ "וכל רכב מצרים" דמדגיש מצרים, ועוד שעכצ"ל שהי' ריבוי מופלג – דאל"כ, למה יראו בנ"י כשראו "מצרים נוסע אחריהם" (פרשתנו שם, י), והרי היו "שש מאות אלף גו' לבד מטף וגם ערב רב גו'" (בא יב, לז־לח)? ובפרט את"ל שכל המצריים היו רוכבים, ולא רגלי (ראה לקמן יד, כג. שם, כה ובפרש"י. שם, כח (וברש"י). טו, א. אבל ראה ראב"ע כאן פסוק ט). וראה גם הערה הבאה, וראה דבק טוב באו"א קצת. ובזה מתורץ בפשטות למה השמיט רש"י בבא הג' שבמכילתא – "וא"ת משל פרעה היו והלא כבר נאמר כו'"* – כי ע"ד הפשט, אין מסתבר לומר
  6. . בהנדפס באוצר פירושים (ווארשא תרכ"ב. וכמ"פ לאח"ז) השמיטו ההתחלה והסיום של פירושו כאן.
  7. . לכאו' הי' אפשר לומר, דזה נכלל (ע"ד הפשט) אפילו בקס"ד שהי' ריבוי בהמות כ"כ של פרעה (ולהעיר מויגש מז, יז. מ"א ה, ו. שם י, כו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.