94
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. דברי הרמב"ם על חישוב לוח־השנה לפי החמה ולפי הלבנה
בתחילת הלכות קידוש החודש אומר הרמב"ם: "חדשי השנה הם חדשי הלבנה, שנאמר1 עולת חדש בחדשו ונאמר2 החודש הזה לכם ראש חדשים... והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר3 שמור את חודש האביב".
ההסבר לכך הוא: "חדש הלבנה" הוא בערך עשרים ותשעה ימים וחצי4, שזהו משך הזמן של מחזור הלבנה. "שנת חמה" היא כשלוש מאות ושישים וחמישה ימים ורבע5, שזהו משך זמן המחזור השנתי של החמה.
בהלכה הנ"ל קובע הרמב"ם שתי הלכות6:
א) ש"חדשי השנה" נקבעים לפי מחזור הלבנה. כלומר, חודש – איננו אחד מתוך שנים־עשר חלקי שנת החמה, כפי שנהוג אצל רוב האומות, אשר שנת מהלך החמה נחלקת בא
לשנים־עשר חלקים־חדשים, אלא
"חדשי הלבנה".
ב) למרות זאת, כיוון שפסח צריך
לחול באביב7, ועונות השנה מתאימות
לשנת חמה, הארוכה בכאחד־עשר יום
משנת־לבנה8, מחשבים את השנים
לפי מחזור החמה, ולפיכך מעבר בית־
הדין את השנה אחת לשתיים־שלוש
שנים "כדי שיהיה הפסח בזמן
האביב"9.
בפרקים שבהמשך אומר הרמב"ם,
שגם החשבון שלפיו אנו נוהגים כיום
[שנסדר על־ידי רבי הלל הנשיא10]
קבוע באופן כזה, שבכל מחזור של
תשע־עשרה שנים משתוות שנות
החמה לשנות הלבנה, עד אשר "לא
יישאר ממנין ימי החמה בכל תשע־
עשרה שנה חוץ משעה אחת וארבע
מאות ושמונים וחמישה חלקים"11.
על כך שואל בעל ה"פירוש"12,
הערות
- 1. פנחס כח, יד.
- 2. פרשתנו יב, ב.
- 3. ראה טז, א.
- 4. במהלכם האמצעי תשעה ועשרים יום י"ב שעות .. תשצ"ג חלקים (רמב"ם שם פ"ו ה"ג).
- 5. ראה רמב"ם שם רפ"י. לקמן בפנים השיחה.
- 6. ראה ב"פירוש" לרמב"ם הל' קדה"ח בתחלתו. וראה ראב"ע פרשתנו שם ובכ"מ.
- 7. ר"ה כא, א. סנהדרין יג, ב. רמב"ם שם רפ"ד.
- 8. רמב"ם שם פ"א ה"ב.
- 9. לשון הרמב"ם שם פ"ד ה"ב.
- 10. ראה בעל המאור ר"ה (כ, ב). רמב"ן גיטין לו, א. השגות הרמב"ן לסהמ"צ מ"ע קנג. חי' הר"ן סנהדרין יא, א־ב. חינוך מצוה ד'. ובכ"מ. וצע"ק שברמב"ם בהל' קדה"ח אינו. וראה שם פ"ה ה"ג. הי"ג. סהמ"צ שם. וראה סה"ד ד"א קי"ח. ועוד. תו"ש בא חי"ג פ"ב ואילך, וש"נ.
- 11. רמב"ם שם פ"ו ה"י.
- 12. בפ"ט ה"ג שם.
ספר המצוות, מצוות עשה קנ״ג - הטקסט מספריא
היא שצונו לקדש חדשים (ס"א ולחשוב חדשים) ושנים, וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה החדש הזה לכם ראש חדשים. ובא הפירוש שעדות זו תהא מסורה לכם, כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש כמו שבת בראשית שכל איש ימנה ששה ימים וישבות בשביעי כשיראה כל איש ואיש גם כן הלבנה שיקבע היום ראש חדש, או ימנה ענין תוריי ויקבע ראש חדש, או יעיין איחור האביב וזולתו ממה שראוי להסתכל בו ויוסיף חדש, אבל מצוה זו לא יעשה אותה לעולם אלא בית דין הגדול לבד ובארץ ישראל לבד. ולכן בטלה הראיה אצלנו היום בהעדר בית דין הגדול כמו שבטל הקרבת הקרבנות בהעדר המקדש. ולזה כוונו וטעו המינין הנקראים קראים, וזה שורש גם כן שלא יודו גם כן זולתי מכלל הרבנים והולכים עמהם באפלה בחשכה. ודע שחשבון זה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי חדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד ובעת הצורך, ובהעדר החכמים מארץ ישראל אז אפשר לבית דין הסמוך בארץ ישראל שיעבר השנים ויקבע חדשים בחוצה לארץ כמו שעשה רבי עקיבא כמו שהתבאר בתלמוד ובזה קושי גדול וחזק. והידוע תמיד שבית דין הגדול אמנם היה בארץ ישראל והם שיקבעו חדשים ויעברו שנים בפנים המקובלים אצלם ובקבוצם גם כן, ובכאן שורש גדול משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה, וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב, לא מפני חשבוננו נקבענו יום טוב בשום פנים אבל מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חדש או יום טוב. ומפני אמרם שזה היום ראש חדש או יום טוב יהיה ר"ח או יו"ט, בין שהיתה פעולתם זאת בחשבון או בראיה, כמו שבא בפירוש (ר"ה כ"ה) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם כו' אין לי מועדות אלא אלו, כלומר שיאמרו הם שהם מועדות אפילו אנוסין אפילו מוטעין אפילו שוגגין כמו שבאה הקבלה, ואנחנו אמנם נחשב היום שקבעו הם רוצה לומר בני ארץ ישראל בו ראש חדש, כי במלאכה הזאת בעצמה מונין וקובעין לא בראיה ועל קביעותם נסמוך לא על חשבוננו, אבל חשבוננו הוא לגלויי מילתא בעלמא, והבן זה. ואני אוסיף לך באור. אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים, לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים, כמו שביארנו כי מציון תצא תורה. וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם לשונות התלמוד בכונה הזאת יתבאר לו כל מה שאמרנוהו באור אין ספק בו. והנה באו רמזים בכתוב יורו על שרשי המלאכה שיסמכו בהם בידיעת ראשי חדשים ועבור שנים, מזה אמרו ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה, אמרו מלמד שאין מעברין את השנה אלא בפרק הסמוך למועד, ואמרו מנין שאין מעברין ואין מקדשין את החדש אלא ביום תלמוד לומר מימים ימימה. ואמרו חדשים אתה מחשב לשנים ואי אתה מחשב ימים לשנים. ואמנם הורה שהתוספת בזה אמנם יהיה חדש שלם, ואמרו חדש ימים ימים אתה מונה לחדש ואי אתה מונה שעות לחדש, ואמרו שמור את חדש האביב הורה כי שנתנו ראוי שנשמור בה פרקי השנה, ולכן תהיה שמשית. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בשלמות בפרק ראשון מסנהדרין ובמסכת ראש השנה וברכות. (בא אל פרעה, זמנים הלכות קידוש החודש פ"א):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, ב · סנהדרין יא, א-ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג סנהדרין יג, ב · סנהדרין יא, א-ב
- מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א · סנהדרין יא, ב
- תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א · סנהדרין יא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, א
- לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, א
- תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב סנהדרין יג, ב
- אגרות קודש כרך כז י'קכה סנהדרין יא, ב
- אגרות קודש כרך י ג'קעה סנהדרין יא, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, ב
- לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, א
- לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר סנהדרין יא, ב
- לקוטי שיחות כרך י ויחי שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, א
- לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג מאותו ספר סנהדרין יא, א
- תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א סנהדרין יא, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה סנהדרין יא, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג סנהדרין יא, ריש ע"א
- תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו סנהדרין יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת סנהדרין יא, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תל מנהג שבת הגדול ג סנהדרין יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תל מנהג שבת הגדול סנהדרין יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת סנהדרין דף י"א סוף ע"א
- תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק - יסוד שבתפארת - ה' אייר, ה'תשל"א סנהדרין יא, ב

