41

באגרת "איהו וחיוהי חד" מדובר אודות "גודל מעלת המצוות מעשיות אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי"¹⁰, כי "נעוץ תחלתן בסופן": דוקא ב"סופן" – עשיה, עולם הזה הגשמי, נמצאה "תחלתן" – כח האין־סוף של "מהותו ועצמותו של המאציל ברוך הוא", וכך גם בעולם הזה עצמו, כנאמר בהמשך אגרת הקודש שם, דוקא ביסוד התחתון ביותר – העפר – נמצא כח הצמיחה "מעין בחינת אין סוף".

ותוכן הרשימה "נפש השפלה הוא, שיש צורך ב"גמ"ח גשמיים", והעבודה היא דוקא ב"סוף מעשה (אשר עלה) במחשבה תחלה"¹¹.

כיון שאת שני עניני־תורה הללו כתב אדמו"ר הזקן סמוך להסתלקותו, מובן, שהם מבטאים את תורתו ועבודתו של אדמו"ר הזקן¹² בתקופה זו, בעת ההכנה להסתלקותו מהעולם הזה. יש להבין: מהו הקשר שבין מעלת המעשה לבין הסתלקותו? שהרי לכאורה, להיפך: ההסתלקות היא סילוק ועליה מעניני עולם הזה הגשמי¹³!

ב. כיצד דורש הצדיק, שחייו רוחניים, ביצוע מעשים גשמיים

כפשוטם?

יותר מכך דרוש הסבר: ברשימה "נפש השפלה", כאמור, מסביר אדמו"ר הזקן שיש צורך ב"גמ"ח גשמיים" אשר "רובם ככולם הם דברי שקר". ותמוה: הרי חיי הצדיק בכלל "אינם חיים בשרים, כי אם חיים רוחניים"¹⁴. עניני הגשמיות קיימים אצל הצדיק רק לצורך ביצוע עניני הנשמה. כך במשך כל חייו בעולם הזה, ועל־אחת־כמה־וכמה בסמוך להסתלקות, אין הגשמיות כשלעצמה תופסת מקום אצל הצדיק כלל¹⁵.

וכאן דורש אדמו"ר הזקן דוקא בסמוך להסתלקותו, שיעסקו "בגמ"ח גשמיים", באופן של התעסקות ב"עניני בני ביתו" (לא רק כמטרה לקיום "תורת אמת", אלא) כפשוטם, עצה גשמית לצורך הענין הגשמי עצמו (אשר לכן הם נראים כ"דברי שקר")¹⁶?