32

ה. דאגה למצבו הרוחני של יהודי אחר – תוך אחדות עם ישראל

זוהי ההוראה הקשורה לכל הנמצאים באהלה של תורה, כולל תלמידי ישיבות, וכל היהודים הנמצאים ב"קרן אורה": כאשר רואים שמצבו הרוחני של יהודי אחר איננו כדבעי, איננו מואר דיו, אין לאדם להשלות את עצמו ש"אני את נפשי הצלתי". במיוחד לאור העובדה שכל בני ישראל הם "קומה אחת שלימה"²⁴ ולפיכך כאשר פגומה שלימותו של יהודי אחד בתורה ובמצוות, מורגש הפגם אצל כל היהודים.

נאמר בתורה על בני ישראל: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם... מחוטב עציך עד שואב מימך"²⁵. כאשר מציבים חיילים בתהלוכה לפני המלך, קובע הסדר, שאם אחד מן החיילים הפשוטים לא הבריק כראוי את כפתור חליפתו, אין תובעים על כך את החייל, אלא בעיקר את המפקד הראשי, מדוע הוא לא לימד את חייליו להתכונן כראוי לעמידה לפני המלך.

יש לדעת אפוא שכאשר "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם" אין הדרישות מכוונות רק כלפי "חוטב עציך ושואב מימך" אלא עיקר הדרישה מכוונת כלפי "ראשיכם שבטיכם"²⁶, הם לא יוכלו אז להצטדק ולטעון שהם היו טרודים בטיפול בעצמם.

וכאשר נתנהג כקומה אחת שלימה, כל בני ישראל ביחד, מ"ראשיכם שבטיכם" ועד ל"חוטב עציך ושואב מימך", יתהווה מצב של "ויעשו כולם אגודה אחת"²⁷.

או־אז נזכה "לעשות רצונך בלבב שלם"²⁷, ויהיה "ה' אחד ושמו אחד"²⁸.