465

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ולכן אין רש"י יכול להביא הוכחה מהפסוקים בפרשת דברים ובספר " הושע, כי משם ניתן היה למצוא הוכחה הסותרת את פירושו: מכך שבפסוקים שם יש תוספת "תכרו מאתם בכסף", "ואכרה לי בחמשה עשר כסף", ניתן להבין, שכריה כשלעצמה היא לקיחה בלבד, בלי נתינה תמורתה.

ו. "כירה" – קנין חשוב ב"כרכי הים"

אך לפי זה עדיין קשה:

(א) הקושיא שצויינה (לעיל בסעיף ג'): מדוע חשוב לספר שזהו הקבר

אשר כריתי לי" – "אשר קניתי"? מהי החשיבות המיוחדת ב"קניתי", עד אשר בזה תודגש לפרעה החשיבות של "שמה תקברני"? בהסתמך על כך, שכיון שמוצאים לגבי שתי רכישות של האבות שהן בוצעו בסכומים עצומים, בודאי ידע פרעה ויבין מכך שגם קניה זו היתה באופן דומה – הסבר זה דחוק ביותר.

(ב) מדוע מופיע כאן הביטוי "כירה" שמשמעותו שינוי בעלות בלבד, ומשום כך יש להוסיף את המילה "כריתי לי", והרי ניתן היה מלכתחילה לכתוב ביטוי ברור "קניתי" וכדומה, ואף לא היה צורך להוסיף "לי"45?

לפיכך אין רש"י מסתפק בהביאו את הפירוש באופן כללי, שמכירה נקראת

כירה", אלא אף מציין ש"בכרכי הים היו קורין למכירה כירה". כרכים הן ערי מסחר גדולות, אשר בהן נערכות המכירות והרכישות בהיקפים גדולים מאד.

וזוהי המשמעות של "אשר כריתי לי", ולא "אשר קניתי" וכדומה בלבד: בכך רצה יוסף לבטא את החשיבות העצומה של קבר זה בעיני יעקב, אשר השתדל שהרכישה תתבצע באופן של

כריתי" – קנין חזק כפי שנעשה ב"כרכי הים"46.

הערות

  1. 45. להעיר מהראי' בב"ר שם לפי' "אשר הכרתי עלי'" – "בקברי אשר לקחתי לי אין כתיב כאן כו'".
  2. 46. עפ"ז יש להוסיף ביאור בזה שהביא רש"י "אר"ע כשהלכתי כו'" דר"ה ולא דסוטה – כי תוכן הסוגיא דר"ה הוא בפי' תיבות ששמע ב"בכרכי הים" וכו'. משא"כ בסוטה, שהמאמר "אין כירה כו' שכן בכרכי הים כו'" הובא רק כראי' שכירה הוא לשון מכירה* (ובפרט, שבחולין שם ליתא במאמר דר"י "שכן בכרכי הים כו'").
  3. . ובפשוטו י"ל: מאמר ר"י משום ר"ש בן " יהוצדק הובא גם בחולין (צב, א), ושם: אין כירה אלא לשון מכירה שנאמר בקברי אשר כריתי לי וא"כ מובן שאין רש"י מביאו כאן שהרי ר"י מביא ראי' מכתוב זה. וראה חדא"ג דלעיל הערה 20.
  4. . או י"ל שלאחר שכבר הביא בפרשתנו "אר"ע כו'" כתב שם בקיצור "שכן כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.