463
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מיוחדת של איש31, אדם מבוגר32. ומכך מובן גם בעניננו, שמשום שהפעולה של "כריתי" כרוכה במאמץ מיוחד33 של יעקב34, גרם הדבר להרגשה של חשיבות רבה35.
ד. הקשיים על הסבר זה
אך בפירוש זה יש מספר קשיים, ומהם:
(א) בתוכן הענין36: מערת המכפלה היא בארץ ישראל, ויעקב חי בשבע " עשרה השנים האחרונות של חייו במצרים, ולפי זה חפר יעקב את הקבר " יותר משבע עשרה שנה לפני פטירתו, ודבר זה אינו מתקבל37 על הדעת38.
(ב) מדוע "כריתי" – מדוע חפר יעקב עצמו את הקבר, ולא על ידי עבדים וכדומה39? אם כי בדוחק ניתן להסביר ש"כריתי" הכוונה היא גם באמצעות עבדיו*.
(ג) בלשון הפסוק: לפי פירוש זה המילה "לי" מיותרת, לכאורה. צריך היה לומר "אשר כריתי", ומכך מובן מאליו שהיה זה "לי" – "בשבילי"?
לפיכך מביא רש"י פירוש נוסף:
ומדרשו... אשר קניתי אמר רבי עקיבא...". אמנם, פירוש זה הוא
מדרשו" ולא "פשוטו", אך בכל זאת הוא "מתיישב על הלשון" – הן לגבי משמעות המילה "כריתי" והן לגבי הצורך במילה "לי". ורש"י מכנה פירוש זה "מדרשו" מפני תוכנו, ולא מפני
לשון הכתוב", כדלהלן. ועוד ועיקר – פירוש זה מדגיש את חשיבות הקבר
הערות
- 31. שאין הכוונה שרק באופן זה (איש) חייב – אלא שדבר הכתוב בהווה, כפי' רש"י בכמה " כתובים בפ' משפטים.
- 32. וגם "יפתח איש" יל"פ – שקשור בהשתדלות בכח. או שבפעם הא' הוא למיעוטי קטן. ולהעיר מב"ק נא, א.
- 33. להעיר מתנחומא (באבער) תולדות ז, אגדת בראשית פ"מ: מנין שהי' יצחק גבור בכח ראה כמה בורות חפר כו'.
- 34. עפ"ז יומתק ביותר מה שלא הביא הכתוב שבפ' תולדות: ויכרו שם עבדי יצחק גו'.
- 35. משא"כ ברמב"ן הנ"ל (הערה 2), ההדגשה בהחפירה היא "להחזיק בו".
- 36. אבל אין להקשות: מכיון שהי' מערה ומוכן לבית הקברות למה הוצרך יעקב לחפור קבר – כי י"ל שצריך לעשות חלל לכל קבר בפ"ע (ע"ד ב"ב ק, ב במשנה).
- 37. להעיר מרד"ק שם "כי יתכן שיעקב אבינו כו' כרה וחפר קברו בחייו".
- 38. בפרש"י תולדות (כז, ב) "אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחרי כן כו' שמא לפרק אמי כו'", ולפי"ז כשהי' יעקב בן קיח שנה עד קכח שנה (קודם בואו למצרים שהי' בן קל שנה (ויגש מז, ט)) יתכן שדאג [כי לפרש"י הי' רבקה בת קכג שנה (בערך) כשמתה, שהרי כשהי' יעקב בדרך מבית לבן הוגד לו על אמו שמתה (פרש"י וישלח לה, ח), והי' צט שנה בערך אחר לידת יעקב (ראה רש"י ס"פ תולדות), ורבקה היתה בת כג שנה כשנולד יעקב (ראה פרש"י תולדות כה, כ. שם כו)] וחפר קבר – אבל דאגה אינה שייכת לכאורה לחפירת קבר. ועוד ועיקר: לדעת יעקב הי' צ"ל שני חייו – כשני חי אבותיו (ויגש מז, ט) – ק"פ, ועכ"פ קע"ה שנה.
- 39. ראה תנחומא שם "וכי חופר קברות הי' יעקב".
- *. להעיר מוירא (כא, ל) "חפרתי את הבאר" ומפורש בתולדות (כו, טו) "הבארות אשר חפרו עבדי אביו".
רש"י על בראשית כ״ז:ב׳ - הטקסט מספריא
לא ידעתי יום מותי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אִם מַגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵיהֶן וְחָמֵשׁ לְאַחַר כֵּן; וְיִצְחָק הָיָה בֶּן קכ"ג, אָמַר שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי אֲנִי מַגִּיעַ וְהִיא מֵתָה בַּת קכ"ז וַהֲרֵינִי בֶן ה' שָׁנִים סָמוּךְ לְפִרְקָהּ; לְפִיכָךְ לא ידעתי יום מותי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אַבָּא:
לא ידעתי יום מותי I KNOW NOT THE DAY OF MY DEATH — R. Joshua the son of Korcha said: When a person approaches the age at which his parents died he may well be anxious five years before and five years after. Isaac was then one hundred and twenty three years old and he said, “Perhaps I shall only reach the age of my mother who died at the age of 127 and I am now within five years of her age: therefore, I know not the day of my death —I may only reach the age of my mother or it may be the age of my father” (Genesis Rabbah 65:12).
רש"י על בראשית ל״ה:ח׳ - הטקסט מספריא
ותמת דבורה. מָה עִנְיַן דְּבוֹרָה בְּבֵית יַעֲקֹב? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, שָׁלְחָה דְבוֹרָה אֶצְלוֹ לְפַדַּן אֲרָם לָצֵאת מִשָּׁם, וּמֵתָה בַדֶּרֶךְ; מִדִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְמַדְתִּיהָ:
מתחת לבית אל. הָעִיר יוֹשֶׁבֶת בָּהָר וְנִקְבְּרָה בְּרַגְלֵי הָהָר:
תחת האלון. בְּשִׁפּוּלֵי מֵישְׁרָא, שֶׁהָיָה מִישׁוֹר מִלְמַעְלָה בְּשִׁפּוּעַ הָהָר וְהַקְּבוּרָה מִלְּמַטָּה, וּמִישׁוֹר שֶׁל בֵּית אֵל הָיוּ קוֹרִין לוֹ אַלּוֹן. וְאַגָּדָה, נִתְבַּשֵּׂר שָׁם בְּאֵבֶל שֵׁנִי, שֶׁהֻגַּד לוֹ עַל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה (בראשית רבה), וְאַלּוֹן בִּלְשׁוֹן יְוָנִי אַחֵר, וּלְפִי שֶׁהֶעֱלִימוּ אֶת יוֹם מוֹתָהּ שֶׁלֹּא יְקַלְּלוּ הַבְּרִיּוֹת כֶּרֶס שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אַף הַכָּתוּב לֹא פִרְסְמָהּ:
ותמת דבורה AND DEBORAH DIED — How came Deborah to be in Jacob’s house? But the explanation is: because Rebékah had promised Jacob (Gen. 27:45) “then I will send and fetch thee from thence”, she sent Deborah to him to Padan-aram to tell him to leave that place, and she died on the return journey I learnt this from a comment of R. Moses Ha-darshan.
מתחת לבית אל BELOW BETHEL — The city was situated on a mountain and she was buried at the foot of the mountain.
תחת האלון UNDER THE OAK — The Targum renders it by “on the lower part of the plain” because there was some level ground above on the slope of the hill and her grave was beneath this. The plain of Bethel bore the name of Allon (cf. Rashi on Genesis 14:6). An Agada (Genesis Rabbah 81:5) states that he there received news of another mourning for he was informed that his mother had died. — In Greek allon means “another”. — Because the time of her death was kept secret in order that people might not curse the mother who gave birth to Esau, Scripture also does not make open mention of her death (Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 4).
רש"י על בראשית כ״ה:כ׳ - הטקסט מספריא
בן ארבעים שנה. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם מֵהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה, וְיִצְחָק הָיָה בֶּן ל"ז שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בּוֹ בַּפֶּרֶק מֵתָה שָׂרָה, וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד הָעֲקֵדָה שֶׁמֵּתָה שָׂרָה, ל"ז שָׁנָה הָיוּ – כִּי בַּת צ' הָיְתָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, וּבַת קכ"ז כְּשֶׁמֵּתָה – שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ' הֲרֵי לְיִצְחָק ל"ז שָׁנִים, וּבוֹ בַפֶּרֶק נוֹלְדָה רִבְקָה; הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה ג' שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ:
בת בתואל מפדן ארם אחות לבן. וְכִי עֲדַיִן לֹא נִכְתַּב שֶׁהִיא בַּת בְּתוּאֵל וַאֲחוֹת לָבָן וּמִפַּדַּן אֲרָם? אֶלָּא לְהַגִּיד שִׁבְחָהּ, שֶׁהָיְתָה בַּת רָשָׁע וַאֲחוֹת רָשָׁע וּמְקוֹמָהּ אַנְשֵׁי רֶשַׁע וְלֹא לָמְדָה מִמַּעֲשֵׂיהֶם:
מפדן ארם. עַל שֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אֲרָם הָיוּ, אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, קוֹרֵא אוֹתוֹ פַּדָּן, לְשׁוֹן צֶמֶד בָּקָר, תַּרְגּוּם פַּדָּן תּוֹרִין; וְיֵשׁ פּוֹתְרִין פַּדַּן אֲרָם כְּמוֹ שְׂדֵה אֲרָם, שֶׁבִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קוֹרִין לְשָׂדֶה פַדַּן:
בן ארבעים שנה FORTY YEARS OLD — For when Abraham came from Mount Moriah he received the news that Rebecca was born (22:20). Isaac was then thirty-seven years old, because at that time Sarah died and from the birth of Isaac until the Binding — when Sarah died — there were 37 years since she was 90 years old when Isaac was born and 127 when she died, as it is said, (23:1) “And the life of Sarah was [one hundred and twenty seven years]” — thus Isaac was then 37 years old. At that period Rebecca was born and he waited until she was fit for marriage — 3 years — and then married her (Seder Olam).
בת בתואל מפדן ארם אחות לבן THE DAUGHTER OF BETHUEL THE SYRIAN OF PADAN-ARAM, THE SISTER TO LABAN —Has it not already been written that she was the daughter of Bethuel and sister of Laban of Padanaram? But we are told these facts once more to proclaim her praise — she was the daughter of a wicked man, sister of a wicked man, and her native place was one of wicked people, and yet she did not learn from their doings (Genesis Rabbah 63:4).
מפדן ארם FROM PADAN-ARAM — Because there were two Arams — Aram-Naharaim (Mesopotamia) and Aram-Zoba — it is called Padan-aram, (Padan meaning pair). It has the same meaning as צמד in the phrase צמד בקר (Samuel 11:7) which we know signifies a pair of oxen and which is translated in the Targum by פדן תורין a Padan of oxen, so that we see that Padan means a pair. Some, however, explain Padan-aram to be the same as (Hosea 12:13) “the field (country) of Aram”, because in the Arabic language a field is called Padan.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א מאותו ספר בבא קמא נא, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז ב"ק נא, א
- תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב ב"ק נא, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב ב"ק נא, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שמז (א) ב"ק נא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ב"ק נא, א

