ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ה

462

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כוונת רש"י אינה לפרש את המילה "כריתי" בלבד, אלא לבאר מדוע יש צורך בכלל במילים "אשר כריתי לי". " לכאורה, די היה אילו נאמר "בקברי אשר בארץ כנען שמה תקברני", כי המילה "בקברי", בקבר שלי, כבר מבהירה מדוע רוצה יעקב ש"שמה תקברני".

הכרחי לומר, שבתוספת "אשר כריתי לי" נרמז ענין מיוחד בקשר של קבר זה ליעקב, אשר בגללו יש לקבר זה חשיבות מרובה, ומשום כך הוא הורה "שמה תקברני".

כלומר, כיון שיעקב ויוסף ידעו שפרעה רוצה שיעקב יקבר במצרים²¹, ועל כן לא סמך יעקב על דברי יוסף²² "אנכי אעשה כדבריך" והיה צריך להשביע את יוסף²³, כדברי המפרשים²⁴, כדי שעל ידי כך הוא יוכל " להשפיע על פרעה, ולפיכך אמר יוסף לפרעה "אבי השביעני לאמר", בהביעו בכך עד כמה חשוב היה הדבר ליעקב – " הרי מובן מדוע הוא אמר יחד עם זאת " את הסיבה שתתקבל גם על דעתו של פרעה²⁵, לחשיבות הגדולה של קבורתו בארץ כנען²⁶.

ועל כך מביא רש"י את הפירוש הראשון – "כפשוטו", שהמשמעות של

כריתי" היא חפרתי. כיון שזהו הקבר שהוא עצמו טרח בחפירתו, מובן שיש לו חשיבות מיוחדת בעיניו²⁷.

בכך מובן מדוע מביא רש"י הוכחה דוקא מן הפסוק "כי יכרה (ומצטט גם את המילה) איש"²⁸: מכך שהתורה מוסיפה שם את המילה "איש", ואינה אומרת "או כי יכרה בור" בלבד²⁹, מובן³⁰, ש"כי יכרה" היא פעולה שהאדם משקיע בה מאמץ והשתדלות

הערות

21. וכפרש"י לפנ"ז (פרשתנו מז, כט): "ושלא יעשוני מצרים ע"א". והרי "מכיון שבא יעקב " למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב" (פרש"י ויגש מז, יט).
22. פרשתנו מז, ל.
23. שם, לא. וראה שם, כט.
24. ראה רמב"ן וכלי יקר (שם, לא). ועוד.
25. וראה לקמן הערה 49.
26. ובפרט שבדברי יעקב ליוסף וגם בדבריו להשבטים לא נאמר זה בקרא, ורק "וקברתני בקבורתם" (של אבות) – (שם, ל), "קברו אותי אל אבותי" (מט, כט) – שג"ז לכאורה טעם מספיק לפרעה (ראה רמב"ן ח"ש כג, ד: הי' המנהג להיות להם בתי קברות איש לבית אבותיו), ומזה שיוסף לא אמר דברי אביו שבקרא לפנ"ז ואמר ענין אחר* אשר כריתי לי" מובן, שבזה טעם חזק יותר שיקבלו פרעה.
27. ועפ"ז יומתק זה שכתב רש"י "כפשוטו" ולא מפורש "חפרתי" – כי אין כוונתו (רק) לפרש תיבת כריתי" (שפי' חפרתי), כ"א (גם) תוכן הכתוב אשר כריתי לי" שהוא כפשוטו – שיעקב בעצמו טרח וכרה הקבר "כמו כי יכרה איש" (כדלקמן בפנים ובהערה הבאה).
28. ולהעיר דבירושלמי ב"ק (פ"ה ה"ו) אין לי אלא בשחפר לקח ירש ניתן לו במתנה מנין שנאמר או כי יכרה איש בור. וי"מ שהוא מצד הלשון יכרה" לשון מכירה וכו' (ראה פי' ר"א פולדא. תו"ת משפטים שם). וע"פ הנ"ל יומתק ביותר המבואר בפנים, שכוונת רש"י הוא לא (רק) לתיבת יכרה".
29. דהרי נאמר לפנ"ז "וכי יפתח איש בור".
30. להעיר מפרש"י שמות ב, יד. פרש"י נח ט, כ.
. אף שמובן שג"ז אמר יעקב אלא שאינו מפורש בכתוב, כמו שמצינו בכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.