452

ו. שני הפרטים של "קייץ" ו"סבל" הכרחיים לקיום מצוות רבות

הענין הראשון הנזכר לעיל בקשר ל"צבי קייץ", שהאומנות היא שמירה על החפץ, על התאנים, אינו מתאים דיו לפי המשמעות של "קייץ", כפירוש רש"י "מייבש קציעות בשדה", שכוונתו שינוי בגוף הדבר.

לכן בא הענין השני, כאמור לעיל, " ש"צבי קייץ", וכן "ארי סבל" הם גם ענינים כלליים במצוות: כדי שיהודי יוכל לקיים את המצוה בחפץ גשמי, כנטילת אתרוג ולולב וכו', עליהם להינתק תחילה מחיבורם אל האילן – זהו שינוי בחפץ – באתרוג ובלולב, בכך שאין להם יותר צמיחה ויניקה מן האילן (בדומה ל"קייץ" – ייבוש התאנים), ולאחר שינוי זה בגוף הדבר, יש צורך בשינוי מקום – "ארי סבל".

בדרך דומה לזו קיימים שני פרטים אלו לגבי צמר לציצית: גזיזית הצמר מגוף הבהמה – צבי קייץ, והבאתו אל היהודי – ארי סבל, וכך גם לגבי קרן לשופר, סכך ודפנות לסוכה, ועוד מצוות דומות.

יותר מכך קיימים פרטים אלו אצל עור לתפילין, למזוזה ולספר תורה: תחילה יש להפריד את העור מבשר הבהמה ולעבדו⁴³, שזהו שינוי ממשי^* בעור, ואחר־כך להעביר את העור למקום היהודי.

לפי זה רואים ששני הפרטים של

צבי קייץ וארי סבל" הכרחיים במצוות רבות (ולכן מוצאים אצלם שינוי בין התלמוד הבבלי לירושלמי, כדלהלן), ואילו "שועל חנוני" – שינוי הבעלות על החפץ לפני הגיעו לרשות היהודי – קשור רק לענינים מסויימים בתורה ומצוות, שאינם נפוצים כל כך.

ז. תפקידם של השבטים כחיות, החל להתבצע לאחר מות יעקב

לפי כל האמור לעיל ניתן להסביר מדוע דוקא יעקב קרא לשבטים על שם חיות: כשם שתפקידן של החיות בכלל, כאמור לעיל, הוא הכנת החפצים בעולם לצורך קיום תורה ומצוות על ידי יהודים (וזאת בשלושה סוגים: