ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד

447

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ד

ויחי*

א. תרגום אונקלוס ותרגום יונתן ל"בנימין זאב יטרוף", וההבדל ביניהם

את המילים של הפסוק¹ ""בנימין " זאב יטרף" מתרגם אונקלוס: "בנימין, בארעיה תשרי שכינתא ובאחסנתיה יתבני מקדשא" (=בנימין, בארצו תשרה שכינה ובנחלתו יבנה המקדש). תרגום יונתן בן עוזיאל מתרגמן: "בנימין שבט תקיף כדיבא טרפיה בארעיה תשרי שכינת מרי עלמא ובאחסנתיה יתבני בית מוקדשא" (=בנימין שבט חזק, כזאב טרפו, בארצו תשרה שכינת אדון העולם, ובנחלתו יבנה בית המקדש").

במבט ראשון נראים שני התרגומים כבעלי תוכן זהה, אך הרוגוטשובי² מסביר, שיש הבדל ביניהם: בתרגום "באחסתניה יתבני מקדשא" – הכוונה היא³ ל"מקום מקודש לדמים"⁴ – המזבח (כדעת לוי בגמרא⁵, שהחלק של יסוד המזבח, שעליו "נותנים דמים", הוא בחלקו של בנימין – חלקו

ד של טורף, ואילו על חלק היסוד, שבחלקו של יהודה, "לא נותנים דמים"⁶). לעומת זאת בתרגום

באחסנתיה יתבני בית מקדשא"⁷ הכוונה היא לבית המקדש בכלל^*, שהוא בחלקו של טורף (בנימין).

יש להבין: במה תלויה המחלוקת בין התרגומים, ומה־הם הטעמים לתרגום השונה, במיוחד כאשר שניהם מקדימים אותן מילים "בארעיה תשרי שכינתא"?

ב. השוואת השבטים לחיות

הדברים יובנו ע"י הסבר לכך שחלק מהשבטים מושווים לחיות (גור אריה יהודה⁸, דן נחש⁹, נפתלי אילה¹⁰, ועד לסיום: בנימין זאב יטרף). מה נוסף להבנת הענין כאשר אין מתארים שבט בתואר רגיל של "גיבור" או "טורף", אלא מכנים אותו בגלל תכונה או

הערות

1. פרשתנו מט, כז. "
2. צפע"נ עה"ת עה"פ.
3. וכ"ה בתוד"ה שיתין זבחים סב, ב.
4. לשון הגמרא דלקמן בפנים.
5. זבחים נד, א. וראה רע"ב למשנה זבחים פ"ה מ"ד. תוי"ט שם. וראה אוה"ת פרשתנו תטז, א. אוה"ת יתרו ע' תתקכז בשוה"ג. ולשון הצפע"נ שם. ואכ"מ.
6. פרש"י שם נד, א ד"ה לוי.
7. ועד"ז הוא בתרגום ירושלמי מכת"י (גינזבורג. ברלין תרנ"ח. ירושלים תשכ"ט) – הובא בתו"ש עה"פ. ובתרגום ירושלמי לפנינו בתחומי' יתבני מקדשא" (כת"א), אלא שמקדים זה ל"באחסנתי' תשרי איקר שכינתא", ולא כבתרגומים הנ"ל.
*. ראה זבחים שם, ב. קיח, ב. יומא יב, א ובפרש"י שם. וש"נ. ספרי ברכה לג, יב. ובכ"מ.
8. פרשתנו מט, ט.
9. שם מט, יז.
10. מט, כא.
. וסיום מס' קידושין.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 34 עמודים.