440

כהמשך למילה "מטרף", וכיצד ניתן, אפוא, לכאורה, להפריד ביניהן, " ולבאר, שהמילים "בני עלית" כוללות " שני דברים, ואילו המילה "מטרף" כוללת דבר אחד בלבד?

בנוסף לכך אין מובן: מהו בכלל ההכרח מפשוטו של מקרא לומר שב"עלית" התכוין יעקב גם להריגת תמר¹⁹, ולא רק לחשד של "טרוף טורף יוסף", שהרי רש"י אינו אומר (כנאמר במדרש²⁰) שאלה הם שני פירושים, אלא הוא מוסיף זאת כהמשך: "וכן בהריגת תמר"?

ד. לפי רש"י, "מטרף" – שני הענינים

על השאלה הראשונה ניתן היה להשיב: אכן, רש"י מתכוין לומר " ש"מטרף" מתייחס לשני הענינים, של יוסף ושל תמר. אך הוא כותב "וכן בהריגת תמר..." רק לאחר פירושו על "בני עלית" כדי להסביר כיצד יכולה המילה "מטרף" לכלול את הענין של הריגת תמר. כדי להבין זאת יש להקדים ענין נוסף:

ישנם שני אופנים להבנת המשמעות של "מטרף בני עלית": א) המילה "בני" באה כהמשך למילה "מטרף": "מטרף בני (יוסף) – עלית" (יהודה)²¹. ב) המילה "בני" מוסבת למילה "עלית"²²:

מטרף" – מן הענין של ה"טרף"²³ –

בני (יהודה) עלית". ואם מקבלים את הפירוש הראשון, שהמילה "בני" מחוברת למילה "מטרף", אי אפשר להסביר ש"מטרף בני" כולל גם את ענין תמר²⁴.

ולכן, לפני שמוסיף רש"י "וכן בהריגת תמר...", הוא מוכרח להסביר את "בני עלית", ולהבהיר ששתי מילים אלו מחוברות – ואשר על כן מצטט רש"י מן הפסוק גם את המילה "בני", למרות שלצורך פירוש סלקת את עצמך" חשובה רק המילה "עלית" – כיון שרק לפי זה יכולה המילה "מטרף" לכלול גם את הריגת תמר.

ההכרח של רש"י לפרש שהמילה

בני" קשורה ל"עלית"²⁵ הוא: יעקב אבינו התכוין לשבח כאן את יהודה, וכיון שגם ללא תוספת המילה "בני" מובן ש"מטרף" מוסב לענין יוסף, כיון שמוצאים לגביו את הביטוי "טרף", ולכן ההדגשה ש"מטרף (הוא מ)בני" אינה תוספת שבח, אלא להיפך: זה מאפשר לומר, שרק מפני שזהו "טרף"