426

סיבה מובן, שאין שום קושי על־כך " שרש"י מציב את הטעם "שבקש לגלות" כטעם שני, כי בקשר לפטירת יעקב, קרוב יותר לפשוטו של מקרא הטעם "שנפטר...", שבו הפטירה עצמה היא הסיבה ל"סתימה", שלא כמו בטעם "ביקש לגלות..."²¹.

ה. מדוע התחלת הפרשה ושמה הוא "ויחי"

אך עדיין אין מובן, בפנימיות הענינים: מדוע, אכן, מתחילה הפרשה ב"ויחי יעקב", כאשר כל הפרשה מספרת אודות פטירת יעקב ובאירועים הקשורים לכך? אמנם, הסיכום של שנות חיי יעקב קשור לפטירתו, כאמור, אך בכך מובן רק הקשר של המחצית השניה של הפסוק – "ויהי ימי יעקב...", אך כיצד קשור לפטירת יעקב חלקו הראשון של הפסוק "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", שבו מסופר על שנותיו הטובות ביותר של יעקב? לפי זה היתה החלוקה בין הפרשות צריכה להיות כך: המילים

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" היו צריכות לסיים את פרשת ויגש שבה מסופר "ותחי רוח יעקב אביהם"²², "וישב ישראל... ויפרו וירבו מאד" והמילים "ויהי ימי יעקב..." היו צריכות להתחיל את פרשת "ויחי".

בנוסף לכך צריך להבין: כאמור פעמים מספר²³, יש קשר בין שם הפרשה לבין תוכן הפרשה כולה. כיצד, אפוא, נקראת הפרשה "ויחי", בעוד אשר תוכנה היא פטירת יעקב – ההיפך מ"ויחי"²⁴?

ו. חיי היהודי – דבקות בה'

ההסבר לכך הוא: חיים אמיתיים הם קיום נצחי ללא שינויים²⁵. ולכן קיימת המציאות האמיתית של חיים רק אצל הקדוש־ברוך־הוא – מקור החיים. כנאמר²⁶ "והוי' אלקים אמת הוא אלקים חיים", ו"אמת" היא דבר שאינו פוסק או משתנה. אבל אם יש בו הפסק