399

שיחה ג

ויגש

א. פירוש רש"י על "וינהלם" והשאלות על כך

בסוף פרשתנו, כאשר מספרת התורה כיצד כלכל יוסף את תושבי ארץ מצרים וארץ כנען, שכאשר לא היה בידם עוד כסף כדי לרכוש מזון נתן להם יוסף "לחם" עבור המקנה שלהם – נאמר בתורה¹ "ויתן להם יוסף לחם בסוסים... וינהלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההוא". "

רש"י מצטט את המילה "וינהלם" ומפרש: כמו וינהגם, ודומה לו אין מנהל לה², על מי מנוחות ינהלני³.

בפשטות, רוצה רש"י לבאר את " המילה "וינהלם", כי זוהי מילה שאינה נפוצה כל כך בחומש. ולכן אף מביא רש"י הוכחות לפירושו, שיש מקומות נוספים שבהם משמעות הביטוי "נהל" היא נהג.

אך אין מובן:

א) ביטוי זה מופיע גם לפני כן בחומש⁴ – "אתנהלה לאטי" – ושם אין רש"י מפרש את משמעותו. וממה נפשך: אם בן החמש יודע את פירוש המילה, ולכן אין רש"י צריך לפרש זאת "

ג בפעם הראשונה – מדוע הוא חייב לפרש זאת בפרשתנו⁵? ואם בן החמש אינו יודע את פירוש המילה, אשר לפיכך רש"י מבארה בפרשתנו – הרי צריך היה רש"י לבאר זאת בפעם הראשונה, לגבי "אתנהלה לאטי"?

ב) מדוע מביא רש"י שתי הוכחות לפירושו ואינו מסתפק באחת משתיהן?

ג) מדוע מביא רש"י את ההוכחה הראשונה מן הפסוק בספר ישעיהו

אין מנהל לה", ולא מפסוק קודם בספר ישעיהו⁶ "ועל מבועי מים ינהלם"? ובמיוחד כאשר (א) שם מופיע ביטוי הזהה בדיוק לביטוי

וינהלם" שבפסוקנו, (ב) שם מופיעה המילה במשמעות חיובית – "ינהלם" – כבעניננו, בעוד אשר בפסוק "אין