393
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וילדיהם ירשו את הגבורה ממשפחת האם21.
אך עדיין אין מובן: מהי המשמעות ב"וזאת הברכה" לכך שהשבטים אשר "כפל שמותם" היו חלשים – כפירוש " השני של רש"י בפרשתנו? ואם זה מובן לפי הפשט שם, מדוע אין רש"י מביא זאת בפרשתנו כפירוש הראשון והעיקרי?
ג. שאלות נוספות על סגנונו של רש"י כאן
בנוסף לכך יש להבין מדוע רש"י בפרשתנו: 1) מאריך בפירושו, 2) מפרש בסגנון בלתי רגיל כלל בפירושו:
א) הוא מוסיף "(זהו לשון בראשית רבה) שהיא אגדת ארץ ישראל"?
ב) הביטוי "בגמרא בבלית (שלנו22)"?
ג) דבריו "ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו" – (א) מדוע חשוב לציין שכך כתוב גם בברייתא דספרי, (ב) מהו הדיוק בלשון
בברייתא דספרי", (ג) מדוע חשוב לציין אם הברייתא והספרי הם ב"וזאת הברכה" או בפרשה אחרת?
ד. הקושי שבכל פירוש, והסדר ביניהם
ההסבר לכל זה הוא:
כאשר לומדים את הפסוק "ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים", ואין מפרשים מי היו אלה, סביר לומר שבמקום כלשהו בתורה נבדלים חמשה שבטים אלו מן האחרים.
לפיכך מביא רש"י בהרחבה את דברי חז"ל, שהדבר מובן מברכת משה, אשר כפל שמותם של חלק מן השבטים, ואצל האחרים לא כפל שמותם. זה המקום היחיד בתורה שבו מוצאים הבחנה של חמשה שבטים לחוד, לפי שני האופנים של שני הפירושים.
מצד שני, למרות שכאן אין התורה מפרשת מי היו חמשת החלשים, אך בכל זאת ניתן לדעת מן הנלמד עד כה בפשוטו של מקרא אודות גבורתם או חולשתם23 של שבטים מסויימים:
הערות
- 21. ראה פרש"י פרשתנו (מו, טו): הזכרים תלה בלאה .. ללמדך אשה מזרעת תחלה כו'.
- 22. הוספת תיבת "שלנו" י"ל שכוונתו לשלול גירסא אחרת (הובא בדק"ס ב"ק שם) ש(במקום יהודה נמי איכפולי איכפל") מקשה "הנך שיתא הוו" ומתרץ "יהודה למילתי' איכפל", שמזה משמע שלקחהגבורים ולכן מקשהשישנוששה ולא חמשה ומי מהם לא לקח כו'. ולהעיר מהגירסא בפרש"י (שהובא בע"י ב"ק שם) "שלא ישלוט בהם עין הרע" (ותיבת "שלנו" – קאי על "גמרא" שלפנ"ז וכדמסיים "גמרא שלנו"). וראה ילקוט עה"פ: "ואית דאמרי איפכא לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם אותם שנכפלו שמותן לקח", דיש לפרש ד"אית דאמרי איפכא" הוא (רק) "איפכא" מזה שהביא לפנ"ז את מי לקח. וראה רד"ק כאן עה"פ "הפחותים או הגדולים מהם כי מחלוקת בדברי חז"ל".צרורהמורוטורהארוךכאן.
- 23. ואף דהשבטים "כולם גבורים" (פרש"י מקץ מב, ה. וראה פרש"י שם מד, יג) – הרי כאן נוגע איך שנראים בעיני פרעה במשך הרגעים כשהציגם לפניו, וכפרש"י כאן "מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים כו'".
רש"י על בראשית מ״ב:ה׳ - הטקסט מספריא
בתוך הבאים. מַטְמִינִין עַצְמָם שֶׁלֹּא יַכִּירוּם, לְפִי שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא יִתְרָאוּ כֻּלָּם בְּפֶתַח א', אֶלָּא שֶׁיִּכָּנֵס כָּל א' בְּפִתְחוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע, שֶׁכֻּלָּם נָאִים וְכֻלָּם גִּבּוֹרִים:
בתוך הבאים AMONG THOSE THAT CAME — They hid themselves in the crowd that people should not recognize them, for their father had bidden them not to show themselves all at one entrance to the city but that each should enter by a different gate in order that the evil eye should not have power over them (i.e. that they should not attract the envious attention of the people) for they were all handsome and stalwart men (Midrash Tanchuma 1.:10:6).
רש"י על בראשית מ״ד:י״ג - הטקסט מספריא
ויעמס איש על חמרו. בַּעֲלֵי זְרוֹעַ הָיוּ, וְלֹא הֻצְרְכוּ לְסַיֵּעַ זֶה אֶת זֶה לִטְעֹן:
וישובו העירה. מֶטְרוֹפּוֹלִין הָיְתָה, וְהוּא אוֹמֵר הָעִירָה, הָעִיר כָּל שֶׁהוּא אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְעֵינֵיהֶם אֶלָּא כְעִיר בֵּינוֹנִית שֶׁל י' בְּנֵי אָדָם לְעִנְיַן הַמִּלְחָמָה:
ויעמוס איש על חמרו THEY LADED EVERY MAN HIS ASS — They were stalwart men and did not require the assistance of each other in loading (Genesis Rabbah 92:8).
וישבו העירה AND THEY RETURNED TO THE CITY — It was the metropolis and yet Scripture says העירה — an ordinary city! But this is because in their eyes it was regarded as a very medium-sized city of only ten inhabitants if it became a matter of waging war against it (Genesis Rabbah 92:8).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.