373

תמיהה זו מתחזקת לאור ההלכה השניה "נר ביתו וקידוש היום", שאין לה כלל קשר להלכות חנוכה, אלא " להלכות שבת בלבד, והיא מובאת כאן רק בדרך אגב, בסמוך להלכה הראשונה – וסביר יותר, ששתי הלכות אלה תיכתבנה בהלכות שבת, ולא בהלכות חנוכה.

ואכן, ב"טור" ובשולחן ערוך¹⁵ כתובה ההלכה של קדימת נר שבת לנר חנוכה בשני המקומות, הן בהלכות שבת¹⁶ והן בהלכות חנוכה¹⁷.

אף אם נאמר, שאין דרכו של הרמב"ם לכתוב אותה הלכה פעמיים, כשם שמוצאים בכללי הרמב"ם¹⁸, שדרכו היא "לפרש דבריו במקום אחד, ובמקום אחר סותם דבריו", כי הוא "סומך... על מה שכתב כבר במקום אחר הקודם לזה"; ואילו ב"טור" ושלחן ערוך אין קיים כלל כזה,

(על סיבת הבדל זה ניתן לומר: "שלחן ערוך" הוא כשמו – דינים "ערוכים", כדי לדעת בשעת המעשה כיצד יש לנהוג, ולכן ייתכן שדינים מסויימים יכתבו פעמיים, כבעניננו, כי ההלכה למקרה שאין ידו משגת לקנות נר שבת ונר חנוכה קשורה למעשה בפועל הן לשבת והן לחנוכה;

לעומת זאת, בספר "היד החזקה" של הרמב"ם הוא, כנכתב בהקדמתו,

חיבור זה מקבץ לתורה שבעל־פה כולה... שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר־כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל־פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם...", שמטרתו היא לדעת את דיני התורה, וכאשר הלכה מסויימת כבר ידועה – אין טעם לשנותה),

הרי בעניננו אי אפשר לומר, ש"מפרש דבריו במקום אחד" וסומך על כך, כי ה"מקום אחד" היה צריך להיות בהלכות שבת, המופיעות לפני הלכות חנוכה, במיוחד כאשר ההדגשה בהלכה זו היא על נר שבת, כדלעיל.

ד. דין זה נובע מענין השלום בכלל

ההסבר לכך הוא: לגבי חובת הדלקת נר שבת אומר הרמב"ם בהלכות שבת שהיא "בכלל עונג שבת"¹⁹ ו"לכבוד שבת"²⁰. אך אין הוא מציין שם שזה בגלל שלום בית²¹ ("שלא יכשל בעץ או באבן" או מפני ש"בני ביתו מצטערים לישב בחושך").

ולכאורה תמוה הדבר מאד: אם הרמב"ם סובר (בהלכות חנוכה),