356

אמנם, רעב עלול לגרום לכך שה"עור" ישחיר, אך כיון שהפסוק מקשר זאת שוב בסופו, בנוסף להשוואה הקודמת "כתנור", עם המילה "זלעפות", אש וחום⁵², מחייב ההגיון, שהמשמעות של "נכמרו" כאן היא "נתחממו".

י. ההסבר לכך שההוכחה " מלשון המקרא מובאת בסוף

אך אם משמעות הפסוק "עורנו כתנור נכמרו", היא שה"עור" רק "מתחמם" עקב הרעב, נשארת השאלה: במה מתבטאים כאן היסורים הנוראים שהנביא מקונן עליהם? לכן מבאר רש"י, שהמילה "נכמרו" אינה מכילה כאן רק את המשמעות של "נתחממו", " כי אם גם את המשמעות "נקמטו קמטים קמטים"⁵³ כי "כן דרך כל עור " כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ". ולפיכך, כאשר נאמר בתורה שהעור התחמם, אין צורך לפרט את היסורים הנוראים הכרוכים בכך, כי כך "דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ", וכבר ניתן להבין עד כמה גדול העינוי הכרוך בכך.

לפי זה מובן מדוע מביא רש"י הוכחה זו רק בסוף דבריו, למרות שזוהי "לשון מקרא" ולמרות שזהו ביטוי זהה בדיוק לביטוי "נכמרו" שבפרשתנו: כיון שמשמעות המילה "נכמרו" היא גם

נקמטו...". ואדרבה, זוהי המשמעות העיקרית של הפסוק⁵⁴, הרי אין מכאן הוכחה שלמילה "נכמרו" יש משמעות מדוייקת של "נתחממו".

יא. מדת הרחמים על הנשמה האלקית

מיינה של תורה אשר בפירוש רש"י:

בתורת החסידות⁵⁵ מוסבר על הפסוק

וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו", שיהודים נקראים בשם יוסף, כנאמר⁵⁶

נוהג כצאן יוסף". יהודים – "יוסף" – צריכים לעורר רחמים רבים על דרגת בנימין, בן אוני, בהרהרם עד כמה עצומה ירידתה של הנשמה, אשר ירדה למטה מטה, ולרחם על הניצוץ האלקי שבנפשו של היהודי.

וזה נרמז בפרטי הדברים של פירוש רש"י על המילים "כי נכמרו רחמיו", ואף הסדר מדוייק בכך, שפירוש זה