348

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"בלשון משנה" מ"כומר של זתים", במסכת בבא מציעא, ולא מ"כומר של ענבים"6, המוזכר לפני כן7 בגמרא – במסכת יבמות8?

ד) גם "בלשון ארמי" עצמה, צריך היה רש"י, לכאורה, לציין במקום את הביטוי "מכמר בישרא" שבמסכת פסחים, את הביטוי "בושלי כמרא" המופיע לפני כן, במסכת ברכות9.

ה) יותר מכך אין מובן מדוע מביא רש"י בלשון "מקרא" פסוק מ"איכה", כאשר המילה "נכמרו" מופיעה כבר ב"מלכים"10 וב"הושע"11 – אשר לא זו בלבד שהם קודמים בסדר הספרים בתנ"ך12, אלא הם אף מתאימים יותר להוות הוכחה, עקב משמעותם של הביטויים, הדומים למשמעות הביטוי בפסוקנו: הן הביטוי "נכמרו רחמיה" במלכים והן "נכמרו נחומי" בהושע מופיעים בקשר לרגש שבלב, בדיוק כמו הביטוי "נכמרו רחמיו" שבפרשתנו. ואילו הביטוי "עורנו כתנור נכמרו" שבאיכה מופיע בקשר לעור, וזהו דבר שונה לחלוטין.

ו) בהביאו את ההוכחה "עורנו כתנור נכמרו" מצטט רש"י את המשך הפסוק:

מפני זלעפות רעב". ולכאורה, אין זה קשור לענין, ומיותר לציין זאת בהוכחה13. כפי שאכן רואים בהוכחות האחרות, מלשון "משנה" ו"ארמי", שרש"י אינו מצטט14 את המשך הענין.

ז) יותר מכך קשה להבין את הסברו של רש"י בסיכום הפירוש "כן דרך כל עור כשמחחממין אותו נקמט ונתכווץ"

מהו הקשר של דברים אלו לעניננו15?

הערות

  1. 6. בפשוטו י"ל שרש"י מביא מ"לשון משנה" וזהו רק בב"מ, כי: א) שם נאמר "תני רבי חייא" שהוא ברייתא, וגם ברייתא נכתבה "בלשון משנה (משא"כ גמ'). [וראה רפ"ו דאבות "שנו חכמים בלשון המשנה" ובמפרשים שם. וראה הר"מ שטראשון (לב"ב ו, א) שהביא כ"מ שרש"י קורא לברייתא (תוספתא) "ל' משנה"]. ב) ועיקר: הפי' " בב"מ הוא (רבי חייא תני) שכן צ"ל בהמשנה שם. וי"ל שלכן כותב רש"י גם תיבת "על (הכומר)" כי כוונתו לומר שכן הוא בשמנה במקום "על המעטן", משא"כ ביבמות שהוא מימרא בגמ', – אבל הא גופא צ"ע, דלמה מדייק להביא מ"לשון משנה" דוקא. ולהעיר מהגירסא בדפוס שני דרש"י: "ובלשון תלמוד כו'" (במקום "בל' משנה").
  2. 7. גם ברפ"ד דמעשרות אי' "המכמר באדמה" שפי' שמטמין פירות כדי שיתבשלו. אבל רוב הגי' – במשניות שלפנינו (וכ"ה בפיה"מ להרמב"ם, ר"ש, רע"ב, ועוד) ה"מכמן" – "ן" במקום "ר", והמדובר גם בשאר פירות (פיה"מ ורע"ב שם, אבל בר"ש שם: זתים) שבהם אין נוגע ענין החימום. ראה מלאכת שלמה. ולהגי' "המכמר" ראה לקמן הערה 44.
  3. 8. צז, א. ויוקשה ביותר – כי באיכה שם, מביא רש"י מ"כומר של ענבים", ולא מב"מ. וצע"ק ברש"י שם שכותב "על (הכומר של ענבים)" שאינו ביבמות אלא בב"מ. וראה לקמן הערה 47.
  4. 9. מ, ב.
  5. 10. מ"א ג, כו.
  6. 11. יא, ח.
  7. 12. ראה ב"ב (יד, ב) סדרן של נביאים כו' סידרן של כתובים כו'.
  8. 13. וכמו בראב"ע כאן שמביא רק התחלת הכתוב.
  9. 14. אבל ראה לעיל הערה 6 ולקמן הערה 42.
  10. 15. לכאו' הי' אפ"ל שמסיום רש"י מבוארת השייכות ד"נכמרו – נתחממו" לההמשך "ויבקש לבכות", שעי"ז שנתחמם "נקמט" ונתכווץ הלב – ומביא לבכי' [וראה ערוך השלם שכ' דיפה פי' רש"י בפרשתנו "נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים" והביא ראי' מן כומר של זתים ומכמר בשרא (ועפ"ז מקשה אבל בב"מ ובפסחים כו' פרש"י הוחמם חימום כו')], אבל דוחק גדול הוא, שהרי מפורש ברש"י "כן דרך כל עור" (ולא הרגש הלב). ופשוט שרש"י בדבריו כאן העיקר הוא: נכמרו – נתחממו (ותו לא). ואם הי' כוונתו בכתבו "כן דרך כו'" לבאר הכ' בפרשתנו – לא הי' מביאו בביאור קרא דאיכה (שהמדובר בעור) ובסיום " פירושו, אלא הי' כותבו בהתחלת פי'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז ב"ב ו, רע"ב