317

גם לגבי עשו. ואילו כאשר יוסף "הורד מצרימה". הוא היה עבד אצל פוטיפר, ואף "ויתנהו אל בית הסהר"⁴⁷, וגם לאחר־מכן: בהיותו משנה למלך הוא לא היה ברשות עצמו, אלא משנה, כביכול, לפרעה – עליו לקבל ממנו " רשות וכו'.

יוצא מכך, שההתיישבות האמיתית "בארץ מגורי אביו", הירידה "לישב בארציות" ולאיסוף ניצוצות הקדושה הנמצאים למטה־מטה, נעשתה רק באמצעות ירידת יוסף למצרים. וכיוון ש"אלה תולדות יעקב יוסף" – יוסף הוא אשר הוריד למטה את עניני יעקב⁴⁸, יוצא, שבאמצעות ירידת יוסף למצרים פעל יעקב בארציות התחתונה ביותר.

וכיוון שהענין של "לישב בשלוה" – גילוי התענוג של עצמיות ה' – נחת רוח לבורא – כרוך דוקא בעבודה של

וישב" – "בארץ", בארציות של העולם הזה, לפיכך לא התגלה הענין של "לישב בשלוה" בפועל אפילו לאחר עבודת הבירורים אצל לבן ועשו.

רק לאחר "רוגזו של יוסף", שבכך נגרמה ירידה ובירור למטה במצרים, לא רק במקום אלא גם בדרגת העבודה, בהיותו שלא ברשות עצמו, רק אז זכה יעקב "לישב בשלוה" בפועל.