281
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לא זו בלבד שיעקב רצה אחוה בלבד, אלא למצוא חן בעיניך, ולפיכך "וישלח יעקב מלאכים... ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך – שאני שלם עמך ומבקש אהבתך"48, ואין זו עת צרה.
רק לאחר ששבו המלאכים וספרו, " שזהו "עשו הרשע"46 ולא "אחי הוא", התפלל יעקב "הצילני נא...", ולאחר מכן שלח לו את הדורון, בכוונה לפייסו על ידי כך.
ט. יש צורך בשלושת הדברים
אך עדיין אין ברור סגנונו של רש"י "התקין עצמו לשלשה דברים", שהרי, לכאורה, צריך היה לומר "התקין עצמו לדורון לתפלה ולמלחמה", כלשון הגמרא במספר מקומות49 "מניינא למה לי"?
וההסבר לכך הוא:
גם לאחר שהמלאכים הודיעו ליעקב " שאין "אחי הוא" אלא "נוהג עמך כעשו הרשע ועודנו בשנאתו", היו אצל יעקב שלוש אפשרויות בבת אחת:
מצד עשו, ייתכן שדי בשליחת דורון ופיוסו על ידי כך, כפי שהיה מובן ליעקב מכך שרבקה שלחה לומר לו50 שיבוא לארץ ישראל,
שהרי, לכאורה, תמוה: כיון שעשו הרשע "עודנו בשנאתו", כיצד שלחה רבקה לומר ליעקב שיבוא? זוהי, אפוא, הוכחה לכך, שלמרות שעשו
עודנו בשנאתו", בכל זאת בטלה חמת עשו, ואין סכנה של "אשכל גם שניכם יום אחד"51, וניתן להסיר את שנאתו על ידי דורון,
לעומת זאת, מצד יעקב, הרי הוא חשש "שמא... נתלכלכתי בחטא", וייתכן שהמצב של "עודנו בשנאתו" עדיין מספיק כדי להוות סכנה, בדומה לנאמר לגבי לוט, שחטא ישיבתו בסדום גרם ל"ויקחו את לוט"52 – ולפיכך נזקק יעקב גם לתפלה "אלקי אבי אברהם" בזכות אבותיך.
וכיון שפעולת ההצלה שעל ידי תפלה אפשרית בשתי דרכים – (א) כפי שהקדוש־ברוך־הוא הצילו מיד לבן –
אלקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי... ויוכח אמש"53. (ב) הצלה שיש בה צורך במלחמה, כהצלת לוט54, שאברהם צריך היה להילחם כדי להצילו, ולפיכך התכונן יעקב גם למלחמה.
הערות
- 48. פרש"י שם. וי"ל שכוונת יעקב בזה שהודיע לו "ויהי לי שור וחמור גו' למצוא חן בעיניך" היתה גם לרמז לו שמוכן ליתן לו ממנו במתנה, אף שבעיקר הי' בשביל לומר לו "זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ" (פרש"י שם עה"פ ד"ה ויהי).
- 46.
- 49. שבת סט, א. וש"נ.
- 50. פרש"י פרשתנו לה, ח.
- 51. תולדות כז, מד־מה.
- 52. פרש"י לך יד, יב. וראה ג"כ פרש"י וירא יט, יט.
- 53. ויצא לא, מב.
- 54. לך יד, יד ואילך.
רש"י על בראשית ל״ה:ח׳ - הטקסט מספריא
ותמת דבורה. מָה עִנְיַן דְּבוֹרָה בְּבֵית יַעֲקֹב? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, שָׁלְחָה דְבוֹרָה אֶצְלוֹ לְפַדַּן אֲרָם לָצֵאת מִשָּׁם, וּמֵתָה בַדֶּרֶךְ; מִדִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְמַדְתִּיהָ:
מתחת לבית אל. הָעִיר יוֹשֶׁבֶת בָּהָר וְנִקְבְּרָה בְּרַגְלֵי הָהָר:
תחת האלון. בְּשִׁפּוּלֵי מֵישְׁרָא, שֶׁהָיָה מִישׁוֹר מִלְמַעְלָה בְּשִׁפּוּעַ הָהָר וְהַקְּבוּרָה מִלְּמַטָּה, וּמִישׁוֹר שֶׁל בֵּית אֵל הָיוּ קוֹרִין לוֹ אַלּוֹן. וְאַגָּדָה, נִתְבַּשֵּׂר שָׁם בְּאֵבֶל שֵׁנִי, שֶׁהֻגַּד לוֹ עַל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה (בראשית רבה), וְאַלּוֹן בִּלְשׁוֹן יְוָנִי אַחֵר, וּלְפִי שֶׁהֶעֱלִימוּ אֶת יוֹם מוֹתָהּ שֶׁלֹּא יְקַלְּלוּ הַבְּרִיּוֹת כֶּרֶס שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אַף הַכָּתוּב לֹא פִרְסְמָהּ:
ותמת דבורה AND DEBORAH DIED — How came Deborah to be in Jacob’s house? But the explanation is: because Rebékah had promised Jacob (Gen. 27:45) “then I will send and fetch thee from thence”, she sent Deborah to him to Padan-aram to tell him to leave that place, and she died on the return journey I learnt this from a comment of R. Moses Ha-darshan.
מתחת לבית אל BELOW BETHEL — The city was situated on a mountain and she was buried at the foot of the mountain.
תחת האלון UNDER THE OAK — The Targum renders it by “on the lower part of the plain” because there was some level ground above on the slope of the hill and her grave was beneath this. The plain of Bethel bore the name of Allon (cf. Rashi on Genesis 14:6). An Agada (Genesis Rabbah 81:5) states that he there received news of another mourning for he was informed that his mother had died. — In Greek allon means “another”. — Because the time of her death was kept secret in order that people might not curse the mother who gave birth to Esau, Scripture also does not make open mention of her death (Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 4).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.