256

לעזות פשוטה הנובעת מישות עצמית ח"ו⁴¹.

ז. ההסבר לפרטים בענין הצאן שבעבודת יעקב

זהו ההסבר לפרטים שהוזכרו לעיל (בסעיפים א' וב') בענין צאן יעקב:

למרות שעבודתו הכללית (עיקר רכושו) היה צאן – התבטלות, בכל זאת הוא לא הסתפק בכך, אלא כלל ברכושו גם "שפחות ועבדים וגמלים וחמורים", כי כדי לבצע כראוי את עבודת ה"בירורים", ובמיוחד ה"בירורים" של עשו, דרושים כל אופני העבודה השונים (הרמוזים בענינים הללו⁴²).

בכך היו שני שטחי פעולה:

(א) את הפרטים הנוספים ברכושו קנה יעקב על־ידי החלפת הצאן – הם לא באו כעבודה בפני עצמה, אלא כתוצאה של עבודת ההתבטלות.

(ב) גם אחר כך, הוא לא מכר את כל הצאן, והחליפו בקנינים אחרים, אלא להיפך, גם אז נשאר הצאן עיקר רכושו. כי גם כאשר שקועים במלחמה נגד הסתר העולם, מלחמה הדורשת תוקף וגבורה וכדומה, גם אז מוכרחה להשאר הרגשת ההתבטלות כענין עיקרי.

ח. בשליחות אל עשו מדגישים את העוצמה

לפי זה יובן גם מדוע בשליחות אל עשו אין ה"צאן" מוזכר ראשון בין פרטי הרכוש המנויים, למרות שזה היה העיקר:

באומרו "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה..." רצה יעקב להזכיר את הזכויות⁴³ ואת הכוחות הנעלים שיעמדו לו, ובכך להבהיל את עשו ולמונעו מביצוע תוכניותיו.

לכן הוא לא הקדים את ה"צאן" המורה על תכונת ההתבטלות וההכנעה, שהרי כדי להבהיל את עשו צריך היה עשו להיווכח תחילה בתוקפו של יעקב⁴⁴. עשו צריך אמנם, לדעת שקיים אצל יעקב ענין הצאן – התבטלות, ולכן חוזקו איננו בגלל ישות עצמית, אלא תוקף דקדושה. על־ידי התוקף מפחידים את עשו.

כל זה הוא רק לגבי הצד השני, השומע. אך לעצמו צריך האדם לדעת ולזכור את האמת, שהחוזק הוא תוצאה של התבטלות, ואדרבה – עיקר רכושו של היהודי הוא דוקא צאן⁴⁴.

ט. עיקר העבודה בימינו היא קירוב יהודים

ההוראה הפשוטה לדורנו מכל האמור