236

שתלמיד ותיק מחדש – הרי מדובר כאן אודות ה"נאמר למשה מסיני", אודות רצון העליון, ואין הבדל בין דבר שרצון ה' חפץ שיהא דאורייתא או דרבנן⁵⁷ – הוא חושש שפסק ההלכה־למעשה שלו, שלפיו ינהג היהודי בפועל, יהא ח"ו ההיפך מרצון ה',

ויראה זו גורמת לו ליגיעה עצומה יותר והעמקה בתורה, עד לקביעת ההלכה לאמיתתה.

וזוהי המשמעות של "ודבר ה' מירושלים" – שלימות היראה: כדי לקבוע את ההלכה לאמיתה, אין די ביראה כיראת העונש בלבד, או אפילו דרגה גבוהה יותר, אלא יש צורך " בשלימות היראה, שמא לא יכוין לרצון ה', המכוונת למסקנה האמיתית בפסק ההלכה.

ז. "כי מציון" – סיבה

ל"מלכותך מלכות..."

לפי האמור לעיל יובן ענין נוסף: סדר הפסוקים של "אתה הראת", הנאמרים לפני ההקפות, מסתיים בפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". לכאורה, אין מובן: את " אמירת חלק מן הפסוק בישעיהו " (ומיכה) בלבד ניתן להסביר בפשטות, כיון שרק חלק זה של הפסוק קשור בתוכנו להקפות. אך אין מובן לשם מה אומרים גם את המילה "כי", הקושרת את סוף הפסוק, כקביעת סיבה, לתחילתו, והרי אין אומרים כאן את תחילת הפסוק?

הכרחי אפוא לומר, שהמילה "כי" בפסוקים של "אתה הראת", אינה מכוונת לתחילת פסוק זה בישעיהו (ובמיכה), אלא לפסוק⁵⁸ הנאמר לפני כן בטרם ההקפות "מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור",

ואין זה סותר לעובדה שבמקור, בישעיהו (ובמיכה) מהוים המילים

מציון תצא תורה" סיבה לתחילת הפסוק שם – כי מוצאים במספר ענינים שמאותה סיבה נובעות כמה תוצאות⁵⁹.

אך יחד עם זאת יש לומר, שכיון שאותו ענין "מציון תצא תורה..." מהוה סיבה לשני דברים – יש קשר בין שני אלו, כדלהלן.

ח. "מלכות" – תורה;

"ממשלה" – הלכה

בפשטות נראה, ששני הסגנונות

מלכותך מלכות כל עולמים"

וממשלתך בכל דור ודור" הם בעלי