ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א

229

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

למידתו, אלא גם בדרגת "בית", שהוא "מקיף רחוק", אך למרות ריחוקו מן האדם יש לו קשר אליו]

מקומה של ההשראה של ה"יחידה" שבנפש, לפי המוסבר במאמר³¹ שהוזכר לעיל, הוא דווקא בסביבתו " של האדם, בד' אמותיו "הרחוקים בתכלית הריחוק אשר אין ריחוק יותר ממנו" – ולכן יכולה ה"יחידה" שבנפש לשרות שם.

זוהי הסיבה להלכה³² של "ד' אמות" " ביום השבת, הנלמדת על־ידי חז"ל³³ מן הפסוק³⁴ "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השבת" – שהרי בשבת מתגלה בחינת ה"יחידה" השורה בד' אמותיו של האדם³⁵.

ו. שמירת השבת, גילוי בחינת "יחידה", דוקא אצל יעקב

על־פי כל האמור מובן הקשר בין ברכת "ופרצת" לבין מצות שבת.

ופרצת" היא "נחלה בלי מצרים", הנובעת ממהותו ועצמיותו של הקב"ה, ללא שום הגבלות.

שכר זה ניתן לאדם באמצעות שמירת שבת, שעליה אנו אומרים

מאתך היא מנוחתם" – "מאתך ממש"³⁶.

וזו המעלה שיש בשמירת שבת של יעקב על שמירת שבת של אברהם:

אצל אברהם, שענינו המיוחד לא היה בהבלטת היתרון שבשמירת שבת על־פני שאר המצוות, והיינו גילוי בחינת "יחידה", כוללת התורה את שמירת השבת בתוך קיום כלל התורה.

רק אצל יעקב³⁷ - "קו האמצעי", שדוקא הוא "עולה בפנימיות^* הכתר" - שאצלו היתה התבטלות עצמית

הערות

31. שם. אמ"ב שער הק"ש פמ"ב־מג*. שער הציצית פכ"א. תו"ח בשלח רנה, א. שם ב' ואילך. וראה קונט' ענינה של תורת החסידות ס"כ, דזהו טעם הדין דד' אמות של אדם קונות לו גם שלא מדעתו, עיי"ש.
32. ד"ה אתה אחד ע' 10 (מאמרי אדהאמ"צ שם ע' יב). אמ"ב שער הק"ש שם.
33. עירובין מח, א. נא, א. ירושלמי שם פ"ד ה"א. מכילתא בשלח טז, כט. פרש"י שם – לענין ד' אמות חוץ לתחום. בתיב"ע, פס"ז ורא"ם לבשלח שם – שגם טלטול ד' אמות ברה"ר נלמד משם.
34. בשלח שם.
35. להעיר מהקס"ד בספרי זוטא (שלח טו, לב) – דאין לאדם בשבת אלא ד' אמות לחוד (גם בתוך התחום).
36. ראה גם אוה"ת ויצא קצא, ב. ולהעיר מחדא"ג שבהערה 5.
37. ראה סידור שבהערה 24, ד"מנוחה שלימה כו'" שייך ליעקב דוקא, בחי' נחלה בלי מצרים. וראה סידור שם, דזה שייך לסעודה שלישית דשבת דכתיב בי' והאכלתיך נחלת יעקב (זח"ב פח ב) – כי העונג דסעודה שלישית הוא "עצמות התענוג הפשוט", בחי' "נחלה בלי מצרים" דיעקב. ובהמשך תרס"ו (ר"ע תקמה) שהוא "עצמות התענוג ממש .. בחי' עצמות א"ס שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע כו' (סעודה דשחרית)".
*. תו"ח נח סה, ב. ד"ה פדה בשלום תרע"ג (בהמשך תער"ב ח"א). ועוד.
. באמ"ב שם (וכן בתו"ח שם – רנד, סע"ב ואילך), דד' אמות הוא דוגמת מקיף דבית, מקיף דמקיף – אבל בד"ה אתה אחד הוא כבפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.