216
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עובדות עבודה זרה29 (אך הוא חשב שעשו אינו אשם בכך, כי אין ביכולתו להשפיע עליהן), וגם לגבי עשו עצמו כבר ידע יצחק ש"משהו" אינו כשורה עמו – "אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו"30 –
ואם כך, בזמן שבין כך ובין כך היה ליצחק איזשהו חשד כלפי עשו, היה הקדוש־ברוך־הוא יכול לגלות לו את הכל, שעשו רשע, ולא היה צורך להזדקק ל"ותכהין" של יצחק.
מכך רואים עד כמה צריך להתרחק31 ולהימנע מאמירת לשון הרע: יצחק היה במשך חמישים ושבע שנים "כלוא בבית" ו"כמת", וכל זאת כדי למנוע לשון הרע על יהודי, ואפילו על ישראל מומר32!
ואם כך הדבר בקשר לעשו, הרי על אחת כמה וכמה בקשר ליהודים שלאחר מתן תורה, לאחר שהקדוש־ברוך־הוא אמר לכל יהודי33 "אנכי הוי' אלקיך", שאצל כל יהודי נעשה "אנכי הוי'" ל"אלקיך", – לכוחו וחיותו34.
הערות
- 29. פרש"י פרשתנו כו, לה.
- 30. שם כז, כא (מב"ר פס"ה, יט. תנחומא באבער פרשתנו יוד). אבל ראה רמב"ן ומפרשי רש"י שם.
- 31. עד"ז (סנה' יא, א. ועוד): חטא ישראל כו' וכי דילטור אני. (משיחת ש"פ תולדות וש"פ וישלח תשכ"ח)
- 32. ראה קידושין יח, רע"א.
- 33. בלשון יחיד (ראה רמב"ן יתרו כ, ב. פס"ר פכ"א, ו).
- 34. לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ.
רש"י על בראשית כ״ו:ל״ה - הטקסט מספריא
מרת רוח. לְשׁוֹן הַמְרָאוֹת רוּחַ, כְּמוֹ מַמְרִים הֱיִיתֶם, כָּל מַעֲשֵׂיהֶן הָיוּ לְהַכְעִיס וּלְעִצָּבוֹן:
ליצחק ולרבקה. שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲ"זָ (בראשית רבה):
מרת רוח [AND THEY WERE] A VEXATION OF SPIRIT — the expression means opposing the spirit of a person. The first word is of the same root as (Deuteronomy 9:24), “Ye have been rebellious (ממרים)”: all their actions tended to be a grief
ליצחק ולרבקה TO ISAAC AND REBEKAH, because they worshipped idols (Genesis Rabbah 65:4).
בראשית רבה ס״ה:י״ט - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי (בראשית כז, כ), מִהַרְתָּ לִמְצֹא אֶת הַבְּרָכָה בְּנִי, אָבִיךָ נִתְבָּרֵךְ בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְאַתָּה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלשׁ שָׁנִים, (בראשית כז, כ): וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, חַד מִנְּהוֹן אֲמַר אִם לְקָרְבָּנְךָ הִמְצִיא לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יג): וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, לְמַאֲכָלְךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְאוֹחֲרָנָא אֲמַר אִם לְזִוּוּגְךָ הִמְצִיא לְךָ, דִּכְתִיב (בראשית כד, יב): הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם, וּכְתִיב (בראשית כד, סג): וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים, לְמַאֲכָלְךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְעוֹרְבָא דְּאַיְתֵי נוּרָא עַל קִנֵּיהּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי, אָמַר יִצְחָק יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין עֵשָׂו מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה מַזְכִּיר, אֵין זֶה עֵשָׂו אֶלָּא יַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב (בראשית כז, כא): גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי, נִשְׁפְּכוּ מַיִם עַל שׁוֹקָיו וְהָיָה לִבּוֹ רָפֶה כַּשַּׁעֲוָה, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בְּמַרְפֵּקוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יִפֹּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, י): אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ, אַל תִּשְׁוָע.
רש"י על בראשית רבה ס״ה:י״ט - הטקסט מספריא
מה זה מהרת למצא ברכה בני. אביך נתברך בן ע"ה שנה שכן היה כשנפטר אברהם אבינו שחיה קע"ה וכתיב ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו נמצא בן ע"ה שנים כשנפטר אברהם דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו ואתה בן ס"ג מפורש בהרבה מקומות:
לעורבא דאייתי נורא על קיניה. משל לעורב שמביא האש לשרוף את קינו כך יעקב תפס והביא לשון שנתפס בו שכיון שאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני אמר יצחק אני יודע שאין בני מזכיר שמו של הקב"ה וזה מזכיר שמו של הקב"ה אין זה אלא יעקב מיד אמר ליה גשה נא ואמושך בני:
והיו אוחזין אותו במפרקיו. אצילי ידיו מפרקי ידוהי:
אל תשתע. אל יהי לבך עליך כשעוה:
רמב"ן על שמות כ׳:ב׳ - הטקסט מספריא
אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַדִּבּוּר הַזֶּה מִצְוַת עֲשֵׂה, אָמַר אָנֹכִי ה', יוֹרֶה וִיצַוֶּה אוֹתָם שֶׁיֵּדְעוּ וְיַאֲמִינוּ כִּי יֵשׁ ה', וְהוּא אֱלֹהִים לָהֶם, כְּלוֹמַר הוֹוֶה, קַדְמוֹן, מֵאִתּוֹ הָיָה הַכֹּל בְּחֵפֶץ וִיכֹלֶת, וְהוּא אֱלֹהִים לָהֶם, שֶׁחַיָּבִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ. וְאָמַר אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי הוֹצָאָתָם מִשָּׁם תּוֹרֶה עַל הַמְּצִיאוּת וְעַל הַחֵפֶץ, כִּי בִּידִיעָה וּבְהַשְׁגָּחָה מִמֶּנּוּ יָצָאנוּ מִשָּׁם, וְגַם תּוֹרֶה עַל הַחִדּוּשׁ, כִּי עִם קַדְמוּת הָעוֹלָם לֹא יִשְׁתַּנֶּה דָּבָר מִטִּבְעוֹ, וְתוֹרֶה עַל הַיְּכֹלֶת, וְהַיְּכֹלֶת תּוֹרֶה עַל הַיִּחוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמות ט':י"ד) "בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ". וְזֶה טַעַם "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ", כִּי הֵם הַיּוֹדְעִים וְעֵדִים בְּכָל אֵלֶּה:
וְטַעַם מִבֵּית עֲבָדִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בְּמִצְרַיִם בְּבֵית עֲבָדִים, שְׁבוּיִים לְפַרְעֹה, וְאָמַר לָהֶם זֶה שֶׁהֵם חַיָּבִין שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה לָהֶם לֵאלֹהִים, שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, כִּי הוּא פָּדָה אוֹתָם מֵעַבְדוּת מִצְרַיִם, כְּטַעַם "עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כה נה). וּכְבָר רָמַזְתִּי עוֹד לְמַעְלָה (יט כ) טַעַם שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת: וְזוֹ הַמִּצְוָה תִּקָּרֵא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ברכות יג:) קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי הַמִּלּוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי הֵם בַּמֶּלֶךְ כְּנֶגֶד הָעָם. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (שמות כ':ג') "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו גְּזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת, אָמַר לָהֶם לָאו, כְּשֶׁתְּקַבְּלוּ מַלְכוּתִי אֶגְזֹר עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹת, שֶׁאִם מַלְכוּתִי אֵינְכֶם מְקַבְּלִים גְּזֵרוֹתַי הַאֵיךְ אַתֶּם מְקַיְּמִין. כָּךְ אָמַר הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" "לֹא יִהְיֶה לְךָ", אֲנִי הוּא שֶׁקִּבַּלְתֶּם מַלְכוּתִי עֲלֵיכֶם בְּמִצְרַיִם, אָמְרוּ לוֹ הֵן, כְּשֶׁקִּבַּלְתֶּם מַלְכוּתִי קַבְּלוּ גְּזֵרוֹתַי, כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם וּמוֹדִים שֶׁאֲנִי ה' וַאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם קִבְּלוּ כָּל מִצְוֹתַי:
וְנֶאֶמְרוּ כָּל הַדִּבְּרוֹת כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, "ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ", וְלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לָהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ', אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ (לעיל יט ד ה), לְהַזְהִיר כִּי כָּל יָחִיד מֵהֶם יֵעָנֵשׁ עַל הַמִּצְוֹת, כִּי עִם כָּל אֶחָד יְדַבֵּר, וּלְכָל אֶחָד יְצַוֶּה שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ כִּי אַחַר הָרֹב יֵלֵךְ וְהַיָּחִיד יִנָּצֵל עִמָּהֶם. וִיבָאֵר לָהֶם מֹשֶׁה זֹאת הַכַּוָּנָה בְּסוֹף הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִים (דברים כט יז):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב רכב קדושין יח, ב
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לב בחוקותי שיחה א מאותו ספר קידושין יח, א
- לקוטי שיחות כרך יד תבא שיחה א מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה א מאותו ספר קידושין יח, ריש ע"א
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב מאותו ספר קידושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב מאותו ספר קידושין יח, רע"א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה קידושין יח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג קידושין יח, רע"א
- תורת שמואל תר"ם [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה קדושין יח, ב
- תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה קדושין יח, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה קידושין יח, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז קידושין יח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח קידושין יח, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א קידושין יח, רע"א