189

ח. שלושת האופנים תלויים במצב הרוחני

שלושת האופנים הללו תלויים במצב הרוחני הקיים:

בשנים כתיקונן, כאשר אור הקדושה מאיר בגלוי בעולם (ובעבודה – בדרגת הצדיקים), מספיק שקיימת תחושת מסירות נפש בקריאת שמע, בתחילת היום^*, כי אין חושך, ודי ברושם שמותירה מסירות הנפש כדי להשפיע על כך שהעבודה שלפי טעם ודעת תתבצע כראוי.

אבל במצב ש"החושך יכסה ארץ" אין די בכך. אז יש צורך שתחושה זו תהיה גלויה במשך כל היום^*, ורק כך אפשר להכניע את החושך. ובכך ישנם שני אופנים:

אופן אחד הוא, שחשכת העולם מסתירה אלקות רק עד כמה שהעולם (מלשון העלם⁴⁴) מעלים את אור הקדושה מטבעו, מצב זה נקבע בטבע, ולכן עיקר עבודת האדם היא לפי טעם ודעת (טבע של הנפש האלקית שלו), אלא שכדי למנוע בלבול עבודתו הרוחנית של היהודי על־ידי ההעלם יש צורך שהרגשת מסירות הנפש תאיר בגלוי במשך היום כולו.

אבל כאשר העולם מחשיך יותר והוא מתנגד לאור הקדושה, עד אשר ישראל נתונים במיצר ובשביה, והעולם מונע את עבודת ה', צריכה העבודה של ישראל להתבסס בעיקר על מלחמה בחושך העולם, בשבירת החושך עד להפיכתו לאור. לצורך עבודה זו יש הכרח במסירות נפש תמידית על כל צעד ושעל, במשך כל היום.

ט. בתקופת יון – מסירות נפש תמידית

זהו ההסבר לכך שבחנוכה היה הנס באופן של "נמנע הנמנעות" – נס חדש בכל רגע – כי כך היה בעבודה הרוחנית של ישראל בתקופה ההיא^*:

עקב החושך הגדול ששרר בתקופת יון (אשר עמדו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"⁴⁵) היתה לישראל מסירות נפש גלויה – חלשים כנגד גבורים... – כדי להלחם בחושך⁴⁶. עבודה זו גרמה ל"וה'