58

ש"צלם" היא הנפש השכלית שישנה הן אצל יהודים והן אצל בני נח, וכפילות " הלשון בדברי המשנה – "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם" – מכוונת לשני הסוגים של "צלם"¹¹: "חביב אדם שנברא בצלם" מוסב על הנפש השכלית "שבכללות מין האנושי", ו"חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם" מוסב על הנפש השכלית שבישראל, הנעלית מן הצלם של המין האנושי בכללו.

למרות זאת, מעצם עובדת קיום צד " שווה בענין ה"צלם" בין ישראל לבני נח, מובן, שגם הצלם של היהודי איננו מפני מעלותיו המיוחדות רק לו והשונות לגמרי מבני נח ומפני תפקידיו המיוחדים (כי הזירוז למילוי תפקידים אלה ישנו בחלקים האחרים שבמשנה: "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום... שניתן להם כלי חמדה") אלא מפני עבודתם עם בני נח¹².

כלומר, גם בעבודה זו, חשובה לא רק העובדה שבן נח "נברא בצלם" ולכן " "מוטל עליו לעשות רצון קונו", אלא גם העובדה שאצל היהודי קיימת בחינת "צלם" אם כי היא נעלית מן ה"צלם" של המין האנושי בכללותו.

יש להבין מהו הקשר בין הענין של "חביב אדם שנברא בצלם", שבן נח צריך לקיים "רצון קונו" מפני שהוא

נברא בצלם", לבין הענין שגם אצל ישראל קיימת מעלה וחביבות זו (אם כי באופן נעלה יותר "חיבה יתירה נודעת לו...")?

ג. מהו הקשר בין מצוות בני־נח לבין ישראל ומתן תורה

כן אין מובנת ההלכה שצוטטה לעיל מדברי הרמב"ם, שיש לישראל ציווי

לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח" ואף יותר מכך, להביא לכך שקיום המצוות של בני נח לא יהא מפני "הכרע הדעת", אלא מפני ש"ציווה בהם הקב"ה בתורה והודיענו ע"י משה רבינו ע"ה שבני נח מקודם נצטוו בהן", כי לכאורה תמוה מאוד: מדוע קשור קיום מצוות בני נח לישראל ולמתן תורה?

לגבי הציווי לישראל ניתן היה להסביר, שרצונו של ה' הוא שהיהודי

יתקן את העולם כולו לעבוד את ה'"¹³, ולכן על ישראל לחייב את "כל באי העולם" לקיים את רצון קונם, אך לא מובן, מדוע צריכים בני נח לקיים את מצוותיהם מפני ש"ציווה בהם הקב"ה בתורה והודיענו ע"י משה רבינו