95

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואף שגם לבן לא הוציא את מחשבתו הרעה אל הפועל, בכ"ז הרי זה כאילו נתקיימה מחשבתו בפו"מ, דמכיון ;שחשב לעשות -- חשב לו המקום כאילו עשה שהאומות עו"כ חושב להם הקב"ה מחשבה כמעפשה" בפרש"י, ולכן אומר המביא ,ארמי אובד אבי" :; משא"כ עשו, שישראל מומר הל" אין מחשבתו הרעה נחשבת כמעשה, ומכיון שבפועל לא עשה את אשר זמם לעשות ואי"ז אלא ביטול רעה שהיתה ,בכח", לכן אינו מזכיר הצלה זו ביחד עם ב' הענינים שבאו במעשה (או -- כמעשה).

אולם אאפ"ל כן (נוסף לזה שלא מצינו במשמעות הכתובים, על פי פשש"מ, שעשו הי' לו דין ישראל מומר; ובנוגע להאבות בכלל, אין הוכחה מפשטות הכתובים שחל עליהם הגדר והדין של ישראל כפי שהוגדרו בו בנ"י לאחר מ"ת +י) דממ"נ:

אם נאמר שיש להזכיר בהודאת הבכורים רק אלה החסדים דהצלת אבותינו מצרה וסכנה מעשית (ועיד שהי' במצרים : .וירעו אותנו המצרים ויענונו וגו' ויוציאנו וגו' '), א"כ לא הו"ל לומר גם ,ארמי אובד אבי" מאחר שסוף"סוף לא הגיע מזה ,לאבי" (ליעקב אבינו) שום רעה בפו"מ 5 --

ובדייה שלאח"ז בנוגע למצרים ,ועוד אחוים באו עלינו לכלותינו* משמע שההצלה מלבן הוא חסד בפ"ע ובדוגמת החסד דמצריםי

3) קדושין יח, רע"א.

4 ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 143 ואילך.

5) דהרי לפרש"י פי' ארמי אובד אבי הוא מה שביקש לעקור את הכל כשרדף

תבא א

דהרי מידה זו של מחשבה כמעשה נוגעת רק לגודל חטאו ועונשו של לבן, אבל אין בזה נפק"מ בנוגע ליעקב, דבין כך (שחשבה כמעשה) ובין כך (שאינה כמעשה) לא נגע בו לבן לרעה.

אלא -- לאידך גיסא -- שצ"ל, שאעפ"י שסכנת האבדון מידו של לבן לא היתה אלא בכח ובמחשבה, בכ"ז שפיר קורא המביא .ארמ? אובד אבי" והר"ז בכלל ,חסדי המקום" -- א"כ הו"ל להמביא להודות ג"כ על החסד שעשה הקב"ה ליעקב אבינו בהצלתו מיד עשו.

המורם מהנ"ל : עכצ"ל שב' חסדים האמורים בכתוב יש להם שייכות מיוחדת למצות בכורים, מה שאינה בכל שאר החסדים.

ג. והביאור בזת:

במצות בכורים לא נתחייבו בנ"י אלא לאחר שבאו לארץ וכבשוה והתיישבו בה, כמו שפרש"י* (שוירשת וישבת בה" --) ,מגיד שלא נתחייבו בבכורים עד שכבשו את הארץ וחלד קוה".

מזה מובן שמצוה זו דהבאת בכורים אינה רק הודאה על עצם נתינת הארץ מהקב"ה לבג"י, כ"א גם (ובעיקר)

הערות

  1. 1. אחרי יעקב (שאז לא נעשה בפועל שום רעה ליעקב) ולא בהזמן * שיעקב הי' אצל לבן שאז : ,ביום אכלני חרב וקרח בלילה . . ותחלף את משכורתי גו " (ויצא לא, מדמא).
  2. 6. בריש פרשתנו. *) וע'יד פירוש שאר מפרשי התורה - ראה לעיל הערה 5.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ב רכב קדושין יח, ב
  2. לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג מאותו ספר קדושין יח, רע"א
  3. לקוטי שיחות כרך לב בחוקותי שיחה א מאותו ספר קידושין יח, א
  4. לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א מאותו ספר קדושין יח, רע"א
  5. לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה א מאותו ספר קידושין יח, ריש ע"א
  6. לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ג מאותו ספר קידושין יח, רע"א
  7. לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב מאותו ספר קידושין יח, רע"א
  8. לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב מאותו ספר קידושין יח, רע"א
  9. תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה קידושין יח, ב
  10. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג קידושין יח, רע"א
  11. תורת שמואל תר"ם [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה קדושין יח, ב
  12. תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה קדושין יח, ב
  13. תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה קידושין יח, ב
  14. אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז קידושין יח, א
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח קידושין יח, רע"א
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א קידושין יח, רע"א