84

4 לקוטי

דיוק ל' רש"י שם ,הי' מתכוון* לדחות" -- ולא ,דחה" -- כי הכוונה מנעה ההשתדלות שלא תהי' הארץ שממה -- ובמילא נדחה.

וזהו דיוק רש"י ,שבמלחמת א"י אין לומר ושבית שביו" -- במלחמת א"י איזו שתהי', גם כאשר אינה מלחמת חובה, נצטוו ,לא תחי' כל נשמה".

והטעם: ,לא תחי' כל נשמה" היא מצוה בפני עצמה ואינה קשורה עם מצות כיבוש א"י, ותוכנה -- שלא יהיו מז' אומות בא"י ,למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם"*י. ולכן אף במלחמת א"י שאינה חובה מוזהרים ב,לא תחי' כל בשמה".

וממשיך רש"י בד"ה שלאחריו: ,ושבית שביו -- לרבות כנענים שבתוכה אע"פ שהם מז' אומות". כי עפ"י האמור שמצות ,לא תחי' כל נשמה" אינה קשורה עם מצות כיבוש א"י, הי' מקום לומר, דגם במלחמת רשות עם האומות שבחו"ל, אסור ליקח שבי מהכנעניים שבתוכם ומוזהרים ב,לא תחי' כל גשמה""';

פא א

ולכן מדגיש רש"י דמהריבוי ,ושבית שביו" על כרחך מרבינן גם <כנעניים שבתוכה אע"פ שהם מז' אוד מות" יי, והחיוב ,לא תחי' כל נשמה" הוא רק על ז' האומות היושבים בא*י 8

ז4 והנה ידוע פתגם אדה"ז" שפרש"י עה"ת הוא ,יינה של תורת'", שמזה מובן דפרש"י מתאים עם המבואר בפנימיות התורה.

ולכאו' אינו מובן בנדו"ד :

בדרושי חסידות יי על התחלת פרשתנו, מבואר בארוכה ש,כי תצא למלחמה גו'" קאי על מלחמת הנה"א עם הנה"ב (יצה"ר) בעת התפלה, ד,שעת צלותא שעת קרבא" -- ואיך מתאים פירוש זה עם פירושו של רש"י ד,במלחמת הרעשות הכתוב מדבר""?

והביאור בזה:י:

7 ובזה יובן אריכות לשון רש"י ,אעיפ שהם מז' אומות" (ראה קושיית משכיל לדוד).

68 והטעם י"ל, כי דוקא כשיושבים ביחד בא"י, ה"ה אומה שצריכים להזהיר ,למען אשר לא ילמדו", משא"כ בחו"ל שהם בטלים לשאר אומות. וראה שפ"ח ריש פרשתנו.

1 כמו שהקשה באוה"ת שופטים (ע' תתסד) על מלחמה (דשופטים כ, א) ומציין לדייה ,כי תצא למלחמה".