71
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להבבלי הרי גם על פי הנביא לא נפקע גוף האיסור דהקרבה בבמות, ואין זה אלא דין בדיני נבואה, שעפ"י ציווי הנביא חייבים לעבור על ד"ת לפי שעה, ובמילא נכלל גם ענין זה -- כמו שאר האיסורים -- בהד ציווי כללי ד,אליןו תשמעון"*.
ועפי"ז מובן בפשטות גם בנוגע לדרשת הספרי -- שגם הוא חולק על הבבלי, שלדעת הספרי לא יתכן להביא הא דאליהו בהר הכרמל כדוג" מא על הציווי כללי ד,אליו תשמעון - אפילו אומר לך לעבור על אחת מכל מצות שבתורה".
ב. אמנם אין זה מובן: הרי גם הספרי מביא הדרשה הנ"ל עה"פ ,א" ליו תשמעון", וגם מביא ע"ז הדוגמא מאליהו בהר הכרמל, וא"כ הרי אאפ"ל דמ"ד דדרשה זו חולק על הדרשה ד,אבל מעלה אתה בכל מקום שיאמר לך הנביא וכו'".
עפ"ז צ"ל שגם לדעה זו ובמילא גם לדעת הבבלי הרי זה דין בדיני במת - שע"פ נביא מותרת (כדלהלן סעיף ה) [ובפרט עפ"י הכלליי דהיכא ש-
שופטים ג
₪
אפשר להשוות דעת הבבלי ודעת הירושלמי (והספרי וכו') אמרינן כן אפילו בתירוץ דחוק]. ובהקדים ביאור בענין המוקשה בסיום מס' זבחים (שמזה ג'כ הוכחה שכ"ה גם לדעת הבבלי):
חלק גדול מסיום מס' זו ה"ה כולל פרטי דיני במה -- ולכאורה תמוה הדבר: הלא מפורש שם ,באו לירושלים נאסרו הבמות ולא הי' להן עוד היתר" י, וא"כ מהו הטעם שחז'ל לימדונו לדעת היום, ובאריכות הד פרטים, את הדינים שבבמה -- הרי ,מאי דהוה הוה" (כקושיית הש"ס בכ"מ *יי) + ומזה מובן שגם עכשיו בד זמה"ז ישנה האפשריות ע"פ הלכה לד הקריב בבמה, אשר ע'כ גם לנו נחוץ לדעת פרטי דיני'.
והנה אופן אחד של היתר ההקרבה בבמה בזמה"ז, הוא כמרז"*ל :3 ,ועכו"ם בזמן הזה רשאין לעשות כן (להקריב בבמה) כו' דת"ר דבר אל בן"ל*' בנ'"י מצווין על שחוטי חוץ, ואין הד עכו"ם מצווין על שחוטי חוץ, לפיכך כל אחד ואחד בונה לו במה לעצמו ומקריב עלי' כל מה שירצה כו' אסור לסייען ולעשות שליחותן כו' ולאוריג" הו שרי". ומכיון שמותר לבן ישראל להורות לעכו"ם איך להקריב בבמה בזה"ז הרי עליו לדעת פרטי הדינים *יי
אמנם עדיין דוחק לומר שכל ה" אריכות הנ'"ל בגמרא הוא בשביל לאו-
ישראל סוף
הערות
- 10. ומבאר שגם הרמב"ם (הלי יטוהיית פיט ה"ג) ס"ל: כהבבלי. וכן רשי בברכות (סג, א דיה מסיפיי. וכיה בפרשייי תהלים קיט, קכו) המפרש שע"ו קאי מ"ש ,עת לצָשות לה' הפרו תורתך". וי"ל דאפילו לפי סברת הרגצובי אינו דומה ממש שיטת רשיי לשיטת הרמב'"ים, דלרשיי הוא באופן של דחויי (,הפרו תורתך"), ולהרמביים היז הותוה (,לא נאמר אלא המקריב בחוץ לעולם חייב כרת כמו שציוה משה, אבל אני אקריב היום בחוץ בדבר ה' כדי להכ" חיש גביאי הבעל"). וראה לקמן הערה 36
- 1. תוס' ד"יה והאמר (יומא פז, 2) יך מלאכי כבללי ב' התלמודים ס" וש"
- 11. יהמא ה, ב, ובכ"מ.
- 2. זבחים קטו, ב. קט ב:
- 12. אחרי יז ב.
- 3. וכן תירץ בתפארת זבתים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'תלח זבחים קטו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יא תצוה שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, א
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ד מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד זבחים קטו, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב