143

שיחה ב

גביסן

אמרז"ל (ר"ה י, ב) תניא רא"א כו' בתשרי עתידין להגאל רי"א כו' בניסן עתידין להגאל (ועיייש כז, א בתוס' סד"ה כמאן) ומפרש טעמייהו דר"א יליף שופר משופר דר"ה, תקעו בחדש שופר, ולר"י יליף מליל שימורים, הנאמר ביצי"מ, ליל המשומר ובא מוימייב.

וי*ל דפלוגתתם בגאולה לענין הזמן, מתאמת לפלוגתתם בגאולה במצב נפש בנ"י אז בקיום התומ"צ והוא בסנה' (צז, ב) דרא"א דישראל נגאלין ע"י שמעצמן עושין תשובה -- שזהו ג"כ רמז שופר דר"ה, וכמו שהאריך הרמב"ם בהל' תשובה פ"ג ה"ד, ובכלל הוא ענין חדש תשרי וכמרז"ל (ויק"ר פכיט) תקעו בחדש שופר אם שפרתם מעשיכם כו' במאזנים לעלות כו' תשרי, תשרי ותשבוק ותכפר על חובי עמך.

ורי"א דאפי' אין עושין תשובה מעצמן נגאלין, כי הקב"ה מעמיד להן מלך שגזירותיו קשות כהמן כו' ומחזירן למוטב -- והוא כמו ביצי*מ שנגאלו בזכות קבלת התורה (שמ"ר פ"ב) ואמרז"ל (שבת פ"ח, א) שכפה עליהם הקב*ה כו מכאן מודעה כו'.

וי"ל דזהו דיוק הל' ברה (שם) משומר ובא מששת ימי בראשית שג'י תיבות אלו הם לכאורה שפת יתר, אלא שהוא לרמז שאינו תלוי בעבודת האדם מצ'"ע.

ויש להעיר ממש"נ אלה תולדות השוה"א בהבראם גו' ואדם אין גח ואמרזיל (ב'"ר פי"ג) ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה.

והנה בכ"ז חילוק גדול מאז ועד עתה, כי במ"ת עדיין לא היו מצווין, ולכן יש להם טענת אונס ומודעה רבה, משא"כ עתה דמצווין, הנה גם כשבאה התשובה ע"י מלך קשה, כיון שהוא ע"י שהקב"ה מעמידו עליהן, ע"ז אמרו דבודאי בלב שלם עושה, וכמו שביאר הרמב"ם (הל' גרושין פ"ב ה"כ) הטעם : מי שתקפו יצה"ר לבטל מצוה כו' והוכה עד שעשה כו' אין זה אנוס כו' מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות כו'.

(ממכתב יום א' ן' לחודש ניסן תשג"ה) *) ראה עד"ז בלקו"ש ח"ד ס"ע 1292 ואילך. המו"ל.

₪,"