133

(כי בלעדי הכתוב ,וכל מבחר נדריכם", שכוונתו על היפה, אין צירך לשלול שלא יברור את העשירי, מאחר שכבר נאמר ,כל אשר יעבור גו'". כנ"ל). וא'כ תיבות .בין טוב לרע" מיותרות הן.

ומזה מכריח רש"י ש,בין טוב לרעי מרבה. עוד. ענין* -- ,תם ובע"מ". ובא הכתוב לומר:' ,בין תם בין בע"מ חלה עליו קדושה". ואף שאין בע"מ קרב לגבי המזבח, וקדושת המעשר היא ,ליקרב למזבח כו' ", מ"מ למדנו ממה שנאמר ,לא יבקר בין טוב לרע"* (שפי' גם תם ובע"מ, כנ"ל) שגם בע"מ ,חלה עליו קדושה":*,

הבקורת דלהוציא מן העדר הפסולין הנ"ל, ואף שלא הובא הנ"ל (דבכורות) בפרש"י, הרי א) גם בפשש"מ נתמעטו כמה בהמות מהקרבה (ראה פרש"י ויקרא א, ב. ג, 06 ב) באם לא ה' הלימוד דגם בע"מ חלה עליו קדושה וכו' הרי ה" נשאר האיסור להקדיש ולהקריב בכל הפסולין שבפ' אמור שם.

0) ואי"ז דרשה אחת עם התחלת הפי" רוש כמו שצירפו כמה מפרשי התו"כ כל דברי רש"י לפי' התו"כ (ששם הובא ורק לא יבקר בבירור היפה -- כתחלת דברי רש"י).

1) ותיבות ,בין טוב לרע" -- הן העתקת ל' הכתוב בפנים פרש"י -- כבכ"מ בפרש"י עְה"ת (ראה לקו"ש חי"א ע' 58 סיג ובהערה 22 שם).

2) ועפ"ז נמצא דלפרש"י (בפירושו עה"ת) אין בהכתוב ,לא יבקר בין טוב לרע" איסור לאו. בנוגץ להוציא את היפה הוא רק שלילה שא"צ לבקר ובנוגע לבע"מ בא הכתוב לומר ש,חלה גליו קדושה"י

ולא כמ"ש בביאור הרי"פ פערלא שם (שיח, ר) דמתיבת ,בין תם בין בע"מ" ואילך הוא פ" אחר וכמו ,דבר אחר" בפרש",

בחוקותיב

אלא שקדושתו היא ,לא שיקרב בע"מ אלא יאכל בתורת מעשר ואסור ליגזז וליעבד". כדלקמןי

ד והביאור בזה: בקדושת העשירי (בין תם ובין בע"מ) נאמר -- ,יהי" קודש". וכן בכתוב לפנ"ז ,העשירי יהי" קודש לה'" (בהוספת תיבת ,יהי ") מזה משמע דנוסף על עצם חלות הקדושה על הבהמה צריך ש,יהי" קודש" -- צ"ל החלות ביחד עִם הוי' דקדושה, היינו שתיכף כשנתקדשה הבהמה תיעשה בה פעולת יי קדושה *:3.

וכמו שפרש"י על .יהי' קודש" (הנאמר לפנ"ז בתם) -- ,נקרב למזבח

ולהתחלת פירושו שבא לשלול להוציא את היפה אי"ז לאו. ולפי' השני שקאי על תם ובע"מ היא לאו, עיי"ש שקו"ט בארוכה בזה שלדעתו זהו מחלוקת, דהתו"כ כאן הס"ל דטוב פי' יפה, הוא רק שלילה (לומר דלא קפיו להיות ממבחר). וגמי דילן (בכורות לו, ב, נג, ב) ס"ל דהוי אזהרת לאו, ופי טוב ורע הוא תם ובע"מ, וכ"ה דעת הספרי ראה (יב, יא). ועייגייכ צפעייג (מהדו"ת עז, ב. השמטות להלי ערכין ע' 83. נעתקו בצפע"ג עה"ת כאן, ובפ' ראה שם). ושם: מחלוקת רש"י ותוס' (בכורות נח, רע"ב) בבירר את היפה, אם עבר על ,לא יבקר".

3) עפ"ז יש לתרץ פרש"י בבהר (כה,י יב): תהי' בהויתה תהא, ול"ק זה +בתהי* שבכתוב שלפניו --

אלא -- בפעם הא' שנאמר ,תה" הוא כפשוטו, שצ"ל פעולה (וקדשתם -- בב"ד ואומרים כו', שם פרש"י כה, י) וכשנשגה עוה"פ -- ה"ז לדרשה דבהוויתה תהא,

*23) ובפרט שרש"י לא הביא על ,יה" קודש" הרשת התו"כ כאן <מלמד שמעשר בהמה בעמוד ועשר", ועד"יז שאר הדרשות שבגמרא (בכורות נג, ב, נח, ב)