186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקוטי ומקדש היו שני דברים כללים: א) מנוחת והשראת השבינה שהיתה בהם וכמש"נ ועשו לי מקדש (בכדי שיהי') ושכנתי בתוכם. ב) העבודה הנעשית בהם, שבעיקרה היא עבודת הקרבנות והעלי' לרגל בשלש רגלים, הנה לדעת הרמב"ם *+ העיקר בציווי הקב"ה לבנות ביהמ"ק הוא ענין הב' -- עבודת המטה, שיהי' לנו ), חכמי הדור עיני העדה, כי המשה" שבדור בכחו להקים המשכן בנפשו של כאו"א בדרך המשכה מלמעלה.
ב) לאידך : כאשר מציעים ,שליחות" - לנסוע ולעסוק בהפצת היהדות והמעינות בפרט חוצה, (שעי"ז גם מקימים את המשכןי שבכאו"א מאלה שמשפיעים עליהם), יתכן שיחשוב שלפי מצבו בהוה אין הוראה זו שייכת אליו, בטענתו: ה"ה חלק מ,עם חכם ונבון" *י, ולכן צ"ל הנהגתו באופן כזה, היינו להתבונן בכל ענין ודבר עד שיושג ויונח אצלו בפנימיות יי. ובד מצבו בהווה -- ענין שליחות זו להפיץ המעינות חוצה הוא אצלו בבחי' מקיף, איננו מבין ומשיג זה בשכלו באופן פנימי, ולכן (לדעתו) מתחלה ייגע א"ע
יכולים להקימו בכל מסע ומסע, אף שבפעם הראשונה בר"ח ניסן לא היו יכולין להקימו. כי לאחוי שהוקם בפעם ראשונה *מאליו" (וע"י עסק ידי משה) ושרתה בו שכינה, ניתן הכח שכל ישראל יוכלו להקימו בכל מסע. וראה מפרשי רש"י (רא*ם וש"ח) בפרש"י לט, לג.
6 ת"ו ת" סט (קיב, א קיד, א),
8 ואתחנן 1 4
הערות
- 4. ריש הל' ביהב"ח. ספהמ"צ מ"ע ב ושורש יב. 5 וזהו גם הטעם שהלוים בעצמם היו
- 7. שהרי מצוה -- מלשון צוותא וחיבור (לקו"ת בחוקתי מה, ג. דייה רבי אומר ה'שיית ספ"א ואילך. ועוד בכ"מ. וראה תניא פלי"ד : אעשה לו משכן כו).
- 9. ראה לקו"ד ח"א קמא, ב ואילך. ובכי"מ.
ספר המצוות, מצוות עשה ב׳ - הטקסט מספריא
היא הצווי שצונו בהאמנת היחוד, והוא שנאמין שפועל המציאות וסבתו הראשונה אחד, והוא אמרו יתעלה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, וברוב המדרשות תמצאם אומרים על מנת ליחד את שמי, על מנת ליחדני, ורבים כאלה, רוצים בזה המאמר אנחנו אמנם הוציאנו מעבדות ועשה עמנו מה שעשה מן החסדים והטובות על תנאי האמנת היחוד כי אנחנו מחוייבים בזה, והרבה מה שיאמרו מצות יחוד, ויקראו גם כן זאת המצוה מלכות שמים כי הם אומרים כדי לקבל עליו מלכות שמים, ר"ל ההודאה ביחוד והאמנתו. (בפרשת ואתחנן, מדע הלכות יסודי התורה פרק א'):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

