155
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כו' ?. והרי אמר לו הקב"ה לפנ"ז ,לא תוכל לראות פני גו' והי' בעבור כבודי גו' ושכותי כפי עליך עד עברי גו' וראית את אחורי ופני לא יראן" יג - הרי שמשה ראה את השכינה רק לאחרי שעברה ורק אחורי (וגם זה -- רק ה,קשר של תפילין"*:), ולא כשהיתה השכינה עוברת לפניו?
ד) הול"ל ,ושמע הקריאה" -- ומה מוסיף בתיבת ,קול (הקריאה)"'י!
ה) רש"י כותב ,מיד וישתחו", הרי לפני ,וישתחו" היתה קידה ,ויקד ארצה", וא"כ הול"ל ,+מיד ויקד ארצה וישתחו" או ,מיד ויקד"!
ב הביאור בכ"ז:
אין לומר ששאלת רש"י היא למה מיהר משה, כי כנ"ל מובן שמשה עשה כל עניניו בזריזות, ובודאי גם השתחוואה זו לה' הייתה במהירות וזריזות, אלא דקשה לי' לרש"י, אדרבה: למה צריכה התורה לפרש כאן שהשתחווה במהירות על הבשו"ט, הרי דבר זה מובן הוא מעצמו*5
ולכן מפרש רש"י שההשתחוואה המדוברת כאן לא היתה אחר כל הדד בור, הודאה על הבשו"ט, כמו שמשמע, לכאורה, מפשטות הכתובים, אלא שמיהר והשתחווה לפני הדבור, תיכף ,כשראה משה שכינה עוברת", שהשכינה מתחילה לעבור, ,ושמע קול הקריאה", תיכף כששמע קולו של הקב"ה, עוד קודם ששמע הקריאה עצמה, ,מיד וישתחו".
ומקדים רש"י ,כשראה שכינה עוברת כו" -- כי בזה מבואר מה שכאן דוקא הקדים משה להשתחוות אף שלא מצינו שהשתחווה משה לפני שאר האמירות -- כי קריאה וקול זה הי' יחיד במינו -- ,שכינה עוברת", קיום בקשתו ,הראיני נא את כבודך"יי. ופשוט כשרואים את המלך צריכים להשתחוות לפניו תיכף ובתחלת ראיית פניו*".
[ובנוגע להשתחוואת הודאה על הבשו"ט שצ"ל לאחר הבשו"ט, לא איירי בזה הכתוב. כי מובן מעצמו
הערות
- 5. פרשתנו לג, כ. כב. כג,
- 6. פרש"י שם כג.
- 7. ברש"י כת"י אין תיבת ,קול", אבל בדפוס ראשון ושני וברוב הדפוסים נמצאת תיבה זו.
- 8. ואף שלפעמים חוזרת התורה על ענין שכבר ידוע, מ"מ באם יש לחלק -- מחלקינן, ועיד שפרש"י (משפטים כג, יט. ובפרשתנו לד, כו): ובג' מקומות נכתב בתורה אחד לאיסור אכילה וא' כ" - אף שבכ"מ פי' לחייב עליו בשני לאוין (צו ו( ו. וראה פרש"י בפרשתנו לד, כג. שמיני יא, מד. אמור כג, לא) ובאם יש לפרש טעם על הכפל -- מפרשין, וע"ד פרש"י (משפטים כג, ט) בהרבה מקומות הזהירה כו' מפני כו'.
- 9. פרשתנו לג, יח. ואף שאמר לו (שם, כ) ,לא תוכל לראות את פני וגו"", הרי גם ,שכינה עוברת* בכלל ראיית כבודו של הקב"ה, וכפרש"י (שם, יט) ,הגיעה ה" שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות כו'".
- 20. ואלה"ק דא"כ למה נכתב ,וימהר משה גו" לאחר ,ויקרא גו'" ולא כתבו במקומו -- כי אז ה" מוכרח להפסיק בין .ויעבור ה' על פניו ויקרא (שמיעת הקול)" להבא אח"כ, ולכתוב באמצע ,ויקד משה ארצה וישתחו".
- 7. ואף שמצינו שהפסיקה תורה באמצע ענין (ראה פרש"י ר"פ ויצא, וארא ו, כט) -- הרי זה רק כשיש קודם ההפסק ענין' סיפור שלם, משא'"כ בנדו"ד.
רש"י על שמות ל״ג:כ׳ - הטקסט מספריא
ויאמר לא תוכל וגו'. אַף כְּשֶׁאַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ אֵינִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לִרְאוֹת אֶת פָּנַי:
ויאמר לא תוכל וגו׳ AND HE SAID, THOU CANST NOT [SEE MY FACE] — and even when I make all My goodness pass before you I shall not allow you to see My face.
רש"י על שמות ל״ד:כ״ג - הטקסט מספריא
כל זכורך. כָּל הַזְּכָרִים שֶׁבְּךָ; הַרְבֵּה מִצְוֹת בַּתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ וְנִכְפְּלוּ – וְיֵשׁ מֵהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְאַרְבַּע – לְחַיֵּב וְלַעֲנֹשׁ עַל מִנְיַן לָאוִין שֶׁבָּהֶם וְעַל מִנְיַן עֲשֵׂה שֶׁבָּהֶם:
כל זכורך means all the males among you (cf. Rashi on Exodus 23:17 and the note thereon). — Many precepts of the Torah are stated and then repeated, aye, some of them three times and even four (this section, for instance, is, with a few alterations, identical with the contents of chapter Exodus 23:12—19) in order to declare him who infringes them guilty and to punish him for each of the number of prohibitions which are connected with them and for each of the number of positive commands which are connected with them.
רש"י על שמות כ״ג:ט׳ - הטקסט מספריא
וגר לא תלחץ. בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל הַגֵּר מִפְּנֵי שֶׁסּוּרוֹ רָע (בבא מציעא נ"ט):
את נפש הגר. כַּמָּה קָשֶׁה לוֹ כְּשֶׁלּוֹחֲצִים אוֹתוֹ:
וגר לא תלחץ AND THOU SHALT NOT OPPRESS THE STRANGER — In numerous passages (36 in number) does the Torah offer a caution about the ill-treatment of the stranger, because his original character is bad (Bava Metzia 59b).
אח נפש הגר [FOR YE KNOW] THE SOUL OF A STRANGER — how hard it is for him when people oppress him.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

