91
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ויחליט מרצונו להשאר אצל אדונו, הרי גם הוא נרצע רק כשנעשה ,מוכר עצמו" -- כש,קנה אדון לעצמו"+י?
ב) ב,מוכר עצמו" כתב רש"י ,אזן ששמעה כי לי בנ"י עבדים . . והלך וקנה אדון לעצמו תרצע". היינו, שמענישים אותו על שהלך ומכר את עצמו בתחלה*י -- ומדוע לא פירש כפשטות הכתובים שנענש על טענתו עכשיו ,לא אצא חפשי"?
ג) ידועיי דרכו של רש"י שמעתיק מהגמרא ומדרשים רק התיבות הנצרכות לפירושו ע"פ פשש"מ, ולפ"ז צלה"ב בנדו"ד: (א) מהו הדיוק ב,ששמעה על הר טיני" -- לכאו' הי' מספיק ,ששמעה (סתם יי "1 (ב) מה נוגע להקדים בדרשת ר"ש ש;הי' דורש מקרא זה כמין חומך":י+
משפטיםא
ד) דובר כמה פעמים:י שכשרש"י מביא את השם של בעל המימרא הוא בכדי לבאר עפ"ז איזה ענין בפשש"מ -- אלא שאין זה ענין קשה כ"כ, ורק תלמיד זריז וממולח ישאל א"ז וע'כ מרמזו רש"י בזה שמביא השם של בעל המימרא; וצ"ל מהי הקושיא בפשש"מ שרש'י מתרצה בזה שמביא את השם של בעל המימרא.
ד. והביאור בכל זה:
עיקר כוונת רש"י במ"ש ,ומה ראה אזן להרצע כו'" אינו לפרש טעמא דקרא למה בחרה התורה באזן דוקא (- כי בדרך הפשט אין הכרח ?יתן טעם לפרטי דיני התורה ") אלא שהיא קושיא המתעוררת (בפשטות הכתובים) ע"י פירושו ד,אזנו" היינו +.הימנית", וכדלקמן.
ויובן בהקדם תמי' בעצם הענין: למה מגיע דוקא לעבד זה עונש בזיון תמידי ומוםיי כרציעה! ואדרבא -- המדובר הוא במי שגגב ואא"פ לו להחזיר הגניבה או לשלם, שעיד הרגיל הוא מפני שעני מדוכא הוא וגנב להשקיט רעבונו ורעבון ב"ב. העניות העבירה אותו על דעתו ועל דעת קונויי -- ולמה יענש עוגש חמור
כתוב הלשון ,כמין חומר" גם בריב"ז, אבל בכל הדפוסים (וברש"י כת"י) אינו).
הערות
- 4. ובפרט שכן מפורש בקדושין שם. ורש"יי בחר בגירסת המכילתא דוקא. וראה גם תו"ת כאן (אות נז).
- 5. וראה חזקוני: וא"ת והלא מתחלת שעבודו . . מחו"ב הוא מטעם זה . . לפיכך גרס והולך זה וקונה כלומר לסוף שעבודו . . והולך וחוזר וקונה אדון פעם שניתי
- 6. ראה ג"כ לקו"ש ח"י שיחה א' לפ' וישב.
- 7. ובפרט שבמכילתא לא נזכר הר סיני כ"א אזן ששמעה סתם, ובגמרא איתא ,ששמעה קולי" ורשייי לא העתיק לשון זה *.
- 8. ובפרט שבנדו"ד עצמו במכילתא ובגמרא נאמר לשון זה בדרש דריב"ז ** ובו -- אין רש"י מעתיקו (בדפוס ראשון ושני
- 6. *) ברש"י כת"י כתוב: ששמעה קולי בסיני. אבל בכל הדפוסים (גם בדפוס ראשון ושני) לא נעתק לשון זה. וראה לקמן הערה 35.
- 7. **) ולהעיר שבדרשותיו של ריב"ז מצינו עוד בל' זה (תוספתא ב"ק ז, ב): ,חמשה דברים הי' ריב"ז אומר כמין חומר",
- 9. ראה לקו"ש ח"ה ע' 191, 204.
- 2. ואף שבנדו"ד יש מקום לבאר טעמי הדינים בפשש"מ מכיון שהדינים הנאמרים כאן הם בסוג דמשפטים, מ"מ, אינו מתאים כייכ לי רשיי ,ומה ראה אזן כו' אמר כו" -- בסגנון קושיא ותירוץ. -- ולהעיר שרש"י אינו מביא הטעם (ע"ד הרמז) למה מרצע (ראה בעה"ט. דעת זקנים מבעהית).
- 1. ראה מכילתא הפלוגתא אם כהן נרצע.
- 2. עירובין מא, ב.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לג ‹ מסעי ‹ שיחה ב ‹ 208 לקו"ש חי"א ע' 91
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

