74
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
7 לקוטי
א. בשייכות להכתוב בפרשתנו': ,ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם", ארז"ל* ;גנאי הוא למשה
וששים רבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'*. וצריך להבין מהו הפי' ,שלא אמרו ברוך וכו'? -- הרי משה ובנ"י אמרו שירה + לה' אחר הנס דקרי"ס+ +
ואין לפרש שהגנאי הוא שלא אמרו ברוך על יצי"מ (כ"א על קרי"ס) דא"כ ,העיקר חסר מן הספר".
ויובן זה בהקדים מ"ש בזוהר* דעד שלא בא יתרו והודה להקב"ה לא ניתנה התורה לישראל ; וכשבא יתרו ואמר* ,ברוך ה' אשר הציל אתכם וגו' עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים גו'", עי"ז פעל ד,אסתלק קוב"ה ביקרי' עִילא ותתא ולבתר יהב אורייתא בשלימו".
ולכאורה קשה להבין: איך יתכן שכל מעלתם בקודש של משה ואהרן ושש"ר מישראל -- קודם שבא יתרו - לא הי' מספיק עדיין שתנתן התורה לישראל, ולא זכו לה אלא לאחר ש(גם) יתרו הודה להקב"ה ואמר ,כי גדול ה' מכל האלקים"?
ב. ויובן כל הנ"ל בהקדים ה" קושיא : בתחלת הפרשה כתוב ,וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים" -- וצ"ל מה משמיענו כאן הכתוב בהדגשה זו שה" ,כהן מדין" (ולכאו' הי' די להודיענו בקיצור: ,וישמע יתרו חותן משה")1
ועוד: ב,כהן מדין" ישנם שני פירושים: א) .כהן" מלשון שר ז, היינו שיתרו הי' שרו של מדין; ב) כהן לע"ז י [וראה רש"י להלןי ,שה" מכיר בכל ע"ז שבעולם כו' "] ; ולפי השני, שהי' כומר לע"ז, תמוה ביותר: וכי באה תורה כאן לספר בגנותו ' של יתרו חותן משה [ובפרט שמתוכן פרשתנו נראה שהכוונה להיפך - לספר בשבחו של יתרו] ?
והביאור בזה: דבאמת לא בא הכתוב בתואר זה, ,כהן מדין", להפחית את חשיבותו של יתרו, אלא, אדרבא, לתאר את גדולתו וכבודו בעבר (בארץ מדין), שע'י זה מודגשת עוד יותר מעלתו בבואו להתגייר, עד ש,נדבו לבו לצאת אל המדבר מקום תוהו לשמוע דברי תורה" ''.
דהנה גם לפי פירוש השני של ,כהן מדין" (שהי' כומר לע"ז) ה"ז מורה על גדולתו של יתרו בענין הידיעה וההשגה, דהרי תחילת טעותם
הערות
- 1. יח, יוד.
- 2. סנהדרין צד, א. מכילתא עה'יפ.
- 3. ואם הכוונה על הלשון ,ברוך" דוקא - אי"מ: מהו היתרון בלשון זה על הלשונות דשירת הים ?
- 4. ומובן שעד"ז אי"מ מ"ש המהרש"א (סנה' שם) ,שלא אמרו ברוך ה' גו' על נס עצמם" -- דלכאורה הרי אמרו כל השירה ? !
- 6. ה"ב סק ב. סח, א (ונתבאר בדיה ויאמר משה תש"ט סעיף ו' ואילך. לקו"ש חיד ע' 1271).
- 66. פסוק 2 .א,
- 7. ד מכילתא ר"פ יתרו, רש"י ויגש. מז, כד, שמות ב, טה
- 8. שמו"ר פ"א, לב. מכילתא ריפ יתרו.
- 69. פסוק יא.
- 0. והרי אפילו ,בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב" (ב"ב קכג, א, וראה פסחים ג א))
- 1. פרש"י יח, ה.
שמות רבה א׳:ל״ב - הטקסט מספריא
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, קָלַט דֶּרֶךְ אָבוֹת, שְׁלשָׁה נִזְדַּוְּגוּ לָהֶם זִוּוּגֵיהֶם מִן הַבְּאֵר, יִצְחָק יַעֲקֹב וּמשֶׁה. בְּיִצְחָק כְּתִיב (בראשית כד, סב): וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר וגו'. וְעוֹד שֶׁנִּזְדַּוְגָה רִבְקָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַמַּעְיָן. יַעֲקֹב (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָֹּׂדֶה. משֶׁה, וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת. וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְנָתַן מָנוֹס לְמשֶׁה אֵצֶל עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אֶלָּא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, יִתְרוֹ כֹּמֶר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיָה, וְרָאָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ וּבִסֵּר עָלֶיהָ, וְהִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹא בָּא משֶׁה, וְקָרָא לִבְנֵי עִירוֹ וְאָמַר לָהֶם, עַד עַכְשָׁיו הָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, מֵעַתָּה זָקֵן אֲנִי בַּחֲרוּ לָכֶם כֹּמֶר אַחֵר, עָמַד וְהוֹצִיא כְּלֵי תַּשְׁמִישֵׁי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְנָתַן לָהֶם הַכֹּל, עָמְדוּ וְנִדּוּהוּ שֶׁלֹא יִזְדַּקֵּק לוֹ אָדָם וְלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ מְלָאכָה וְלֹא יִרְעוּ אֶת צֹאנוֹ, וּבִקֵּשׁ מִן הָרוֹעִים לִרְעוֹת לוֹ אֶת צֹאנוֹ וְלֹא קִבְּלוּ, לְפִיכָךְ הוֹצִיא בְּנוֹתָיו. וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַקְדִּימוֹת לָבוֹא מִפְּנֵי פַּחַד הָרוֹעִים. וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם, אֶפְשָׁר הוּא כֹּהֵן מִדְיָן וְהָרוֹעִים מְגָרְשִׁים בְּנוֹתָיו, אֶלָא לְלַמֶּדְךָ שֶׁנִּדּוּהוּ וְגֵרְשׁוּ בְּנוֹתָיו כְּאִשָּׁה גְרוּשָׁה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁיעָן, מְלַמֵּד שֶׁיָּשַׁב לָהֶם בַּדִּין, אָמַר דֶּרֶךְ אֲנָשִׁים דּוֹלִים וְנָשִׁים מַשְׁקוֹת, וְכָאן נָשִׁים דּוֹלוֹת וַאֲנָשִׁים מַשְׁקִים. וַיַּצִּילָן לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וַיּוֹשִׁיעָן, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר דָּבָר שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת בָּאוּ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶן וְעָמַד משֶׁה וְהוֹשִׁיעָן, נֶאֱמַר כָּאן וַיּוֹשִׁיעָן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כב, כז): צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְּאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ, מַה לְּהַלָּן גִּלּוּי עֲרָיוֹת אַף כָּאן גִּלּוּי עֲרָיוֹת. רַבָּנָן אָמְרֵי, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתָן לַמַּיִם וְהוֹצִיאָן משֶׁה, וְאֵין וַיּוֹשִׁיעָן אֶלָּא לָשׁוֹן הַצָּלַת מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, ב): הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. וַיַּשְׁק אֶת צֹאנָם, מְלַמֵּד שֶׁדָּלָה משֶׁה לָהֶם וְהִשְׁקָה אֶת צֹאנָם כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְרָחֵל. וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן, זֶה יִתְרוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל, שֶׁנַּעֲשָׂה רֵעַ לָאֵל. וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַיָּמִים בָּאַחֲרוֹנָה הָיוּ בָּאוֹת. וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים, וְכִי מִצְרִי הָיָה משֶׁה, אֶלָּא לְבוּשׁוֹ מִצְרִי, וְהוּא עִבְרִי. דָּבָר אַחֵר אִישׁ מִצְרִי, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנְּשָׁכוֹ הֶעָרוֹד וְהָיָה רָץ לִתֵּן רַגְלָיו בְּמַיִם, נְתָנָן לַנָּהָר וְרָאָה תִּינוֹק אֶחָד שֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם, וְשָׁלַח יָדוֹ וְהִצִּילוֹ. אָמַר לוֹ הַתִּינוֹק אִילּוּלֵי אַתָּה כְּבָר הָיִיתִי מֵת. אָמַר לוֹ לֹא אֲנִי הִצַּלְתִּיךָ אֶלָּא הֶעָרוֹד שֶׁנְּשָׁכַנִּי וּבָרַחְתִּי הֵימֶנּוּ, הוּא הִצִּילֶךָ. כָּךְ אָמְרוּ בְּנוֹת יִתְרוֹ לְמשֶׁה, יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁהִצַּלְתָּנוּ מִיַּד הָרוֹעִים, אָמַר לָהֶם משֶׁה אוֹתוֹ מִצְרִי שֶׁהָרַגְתִּי הוּא הִצִּיל אֶתְכֶם, וּלְכָךְ אָמְרוּ לַאֲבִיהֶן אִישׁ מִצְרִי, כְּלוֹמַר מִי גָרַם לָזֶה שֶׁיָּבוֹא אֶצְלֵנוּ, אִישׁ מִצְרִי שֶׁהָרַג. דָּלֹה דָלָה, דְּלִיָּה אַחַת דָּלָה, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל הַצֹּאן שֶׁהָיוּ שָׁם וְנִתְבָּרְכוּ הַמַּיִם עַל יָדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּשְׁק אֶת הַצֹּאן, צֹאנֵנוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הַצֹּאן, שֶׁאַף צֹאן הָרוֹעִים הִשְׁקָה, וּמָה לָנוּ, שֶׁאַף לָנוּ דָּלָה, שֶׁהָרוֹעִים הִשְׁלִיכוּנוּ לַמַּיִם וְהוּא הוֹצִיאָנוּ. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ וגו', אָמַר לָהֶם סִימָן שֶׁאַתֶּן אוֹמְרוֹת שֶׁדָּלָה וְהִשְׁקָה אֶת כָּל הַצֹּאן, זֶה מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁעָמַד עַל הַבְּאֵר וְהַבְּאֵר מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילוֹ, לָמָּה זֶה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ וגו', שֶׁמָּא יִשָֹּׂא אַחַת מִכֶּם, וְאֵין אֲכִילַת לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אִשָּׁה, וְדוֹמֶה לוֹ (בראשית לט, ו): כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל. מִיָּד רָצְתָה צִפֹּרָה אַחֲרָיו כְּצִפּוֹר וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִפֹּרָה, שֶׁטִּהֲרָה הַבַּיִת כְּצִפּוֹר.
מצוטט ב־11 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך טז ‹ יתרו ‹ שיחה א ‹ 200 לקו"ש חי"א ע' 74
תורת מנחם 9
- יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. לקו"ש חי"א ע' 74
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז. לקו"ש חי"א ע' 74
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז. לקו"ש חי"א ע' 74
- כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט. לקו"ש חי"א ע' 74
- ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א לקו"ש חי"א ע' 74
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"א ע' 74
- לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"א ע' 74
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"א ע' 74
- נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל לקו"ש חי"א ע' 74
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ זכור כו' עמלק כו' ‹ קצא לקו"ש חי"א ע' 74
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.