20
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
20 לקוטי
הם הקושיים בשני פירושים אלו שבשבילם הוזקק רש"י להביא שניהם'? ובמה קרוב יותר הפי' הראשון לפשוטו של מקרא מהפי' השני ?
ד) עפ"י הכלל האמור (דבכל אחד מפירושיו מיישב רש"י מה שקשה לפירוש השני) מובן, דכאשר יש קושיא לשני הפירושים, ויש פירוש שלישי המיישב קושיא זו, יביא רשי גם את הפירוש השלישי [אף אם גם בפי' זה ישנו דבר הקשה -- ועוד קשה יותר מהקושיים שבב' פירושים הראשונים, שלכן יבוא פי' זה ברש"י כפירוש שלישי] י.
ועפ"ז בנדו"ד ; כיון שלב' הפירושים קשה כנ"ל, דאיך האירו חלון א' ואבן טובה א' את כל התיבה -- מדוע לא פרש"י (כפירוש החזקוני ד),צהר* מלשון ,יצהר? -- שמן: וכוונת הכתוב היא, שנח יביא שמן לתיבה. בכדי שיוכל להדליק בה נרות להאירה :י1
ב א
ואף את"ל שדוחק לפרש ,צהר" מלד שון ,יצהר"; וגם קשה לשון הכתוב ,צהר תעשה לתבה" -- אבל לאידך, הרי דוקא לפירוש זה תתיישב התמיי האמורה. ועכ"פ, הו"ל לרש"י להביאו כפירוש שלישי!+
ב. לקמן עה"פיי ,ויום ולילה לא ישבותו" פרש"י: ,מכלל ששבתו כל ימות המבול שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה". ועפ"ז תמוה ביותר -- כמו שהקשה הרא"ם *י, ,מה תועלת חלון התיבה אם לא הי' אור בכל יום מימי המבול!!*
והנה, מפרשי רש"י:י תירצו, דכד וונת ,לא שמשו המזלות" היא לתנועת הגלגלים, היינו שכל ימות המבול נתבטל היקפם וסיבובם, אבל הי' קצת אור בעולם.
אולם כבר נתבאר כמ"פ שרש"י כתב פירושו בסגנון ברור, באופן שגם בן חמש (למקרא) לא יטעה בכוונתו. ובנדו"ד: פירוש הפשוט של דבריו ,מכלל ששבתו . . . שלא שמשו המזד לות" הוא, שלא עשו שימושם ותפקידם -- ,להאיר על הארץ":י, ולא רק שנתבטלה תנועת הגלגלים.
לכאורה יש מקום לתרץ קושיית הרא"ם, ולפרש שנכוונת רש"י (ע"ד
1 פרשתנו ח, כב.
בטור הארוך תירץ דלמ"ד חלון ,הוצורן לחלון לכמה דברים וכן מצינו לבסוף שהוצרך לו בשליחות העורב כןו'" -- אבל לכאו? מזה שהציווי הי' ,צהר תעשה" מוכח שבעיקר הי' בשביל אור (ראה לקמן סיג).
3 שפ"ח ומשכיל לדוד שם.
4 בראשית א, טוה
הערות
- 8. ברא"ם וגו"א ולבוש האורה כאן שלמ"ד ,חלון" קשה למה לא כתב חלון וכמ"ש (פרשתנו ח, ו) ,ויפתח נת את חלון התבה*
- 2. -- אבל ע"ד הפשט אי"ז קושיא, דהציוי היי רק בנוגע לאור, (ולא להכנסת אויר, חפצים וכיו"ב) ולכן נאמר ,צהר" המורה על אור (וראה גו"א ודברי דוד כאן). אלא שלאחרי שכבר געשה לצהר (ראה פרש"יי שם) נשתמש בו גם לענין אחר -- שילוח העורב -- שהרי הי' בדרך ממילא -- ,חלון".
- 09. לדוגמא: פרש"י מקץ מא, מג ד"ה אברך (נתבאר בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 204 ואילך. וראה גם בלקו"ש שם ע' 41 259).
- 0. ולכאו' דוחק לומר (כבלבוש האורה כאן) דכיון ,שתרד התיבה ותעלה בעת שטיפת המים" יטה השמן ויכבה האור (ועד"ז - שעוה או שמן קרוש ,לפעמים יכבה פתאום'). וראה פי' הרדק שבהערה 22.
- 2. שם. וראה גם בחזקוני וטור הארוך כאן.
רש"י על בראשית מ״א:מ״ג - הטקסט מספריא
במרכבת המשנה. הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ, הַמְהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ:
אברך. כְּתַרְגּוּמוֹ "דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא", רֵךְ בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי (נ"א רוֹמִי) מֶלֶךְ; בְּהַשֻּׁתָּפִין לָא רֵיכָא וְלֹא בַּר רֵיכָא, וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה אַבְרֵךְ זֶה יוֹסֵף שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בַּשָּׁנִים, אָמַר לוֹ רַ' יוֹסֵי בֶּן דֻּרְמַסְקִית עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? אֵין אַבְרֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם, שֶׁהַכֹּל הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, וְנָתוֹן אוֹתוֹ וְגוֹ':
במרכבת המשנה means — the chariot second in order to his chariot — that which drove next to his own.
אברך Render this as the Targum does: “This is the father (counsellor) of the king”. In Aramaic (some editions read in Roman i.e. Latin) רך means king (rex). Thus in the chapter beginning with השותפין (Bava Batra 4a) we have: “neither a noble (ריכא) nor the son of a noble (ריכא)”. In the Midrash (Sifré Devarim 1:1) Rabbi Judah explained: אברך is appellation for Joseph who was אב “a father” in wisdom and רך “tender” in years. Whereupon Rabbi Jose the son of a woman of Damascus said to him: “How much longer will you pervert for us the meaning of Scripture? The word אברך can only be connected with the word ברכים knees (i.e. “Bend the knee”), for all came in and went forth only by his permission, just as it states “and he set him [over all the land of Egypt]”.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

