235
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהאחדות נמשכת גם בדברים פשוטים62.
יג. קשר של לימוד או של קריאה
לפי כל האמור לעיל יובן כיצד קשורה פרשת "וזאת הברכה" לכל שלושת המועדים – סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, וכיצד הקשר שלה לסוכות ולשמיני עצרת הוא רק באופן של לימוד, ואילו לשמחת תורה היא קשורה באופן של קריאה:
בפרשת וזאת הברכה מוזכרת אחדותם של ישראל פעמים רבות:
מיד בתחילת הפרשה מסופר על ברכת משה רבינו לכל ישראל ביחד, ובסיומה של ברכה זו הוא מדגיש, שכדי לקבל את ברכות ה', דרוש מצב של "בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"63.
וכן בסמוך לסוף הפרשה64, לאחר פירוט ברכותיו של משה רבינו לכל שבט בנפרד65, הוא מברך שוב את כל ישראל ביחד, וגם לאחר מכן מסופר בפרשה על ענינים הקשורים לכל ישראל, ועד לסיום וחותם הפרשה, אשר "הכל הולך אחר החתום"66 –
לעיני כל ישראל" – ענין האחדות67.
בסוכות ובשמיני עצרת, כאשר מתבטאת אחדות ישראל בעיקר בענינים רוחניים, קשורה הפרשה לימים אלו רק בלימודה על ידי שכל. ואילו בשמחת תורה, כאשר אחדות ישראל מתגלית גם בענינים גשמיים, גם קוראים את הפרשה בתורה68, והרי
הערות
- 62. ומכיון שהענין דשמח"ת בא דוקא לאחרי הענינים שבסוכות ושמע"צ [וכדיוק הלשון "למחר" – ראה לעיל סעיף ב'], י"ל, שמצד הענין דשמח"ת מיתוסף ומתעלית גם העבודה דסוכות ושמע"צ, והעבודה צריכה להיות באופן כזה שתהי' הכנה לשמח"ת. וראה גם להלן הערה 68.
- 63. לג, ה. פרש"י ואוה"ח שם.
- 64. לג, כה ואילך.
- 65. ומה שהברכות לכל שבט ביחוד ובפרטיות נאמרו באמצע הברכות לכלל ישראל – י"ל, שזה בא להורות שענין האחדות בישראל צ"ל גם מצד הפרטים (ראה לעיל ע' 166).
- 66. ברכות יב, א.
- 67. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 137 ואילך.
- 68. ע"פ הנ"ל הערה 62, יובן מה שהלימוד דפ' ברכה בסוכות ושמע"צ הוא מסובב מהקריאה דפרשה זו בשמחת תורה [וכמובן בפשטות, שהשייכות של ימים אלו לפרשת ברכה הוא לפי שקוראין אותה בשמח"ת שלאחריהם] – כי האחדות שבסוכות ושמע"צ (ענין הלימוד דפ' ברכה) צ"ל באופן כזה שיביא למדרגת האחדות שבשמח"ת (ענין הקריאה דפ' ברכה). וי"ל, שזהו גם הטעם מה שבכל שנה ושנה לומדים פרשה זו גם בערב סוכות – כי בערב סוכות צ"ל ההכנה להעבודה דסוכות (ובאופן כזה שתביא להגילוי דשמח"ת).
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לג ‹ פינחס ‹ שיחה ג ‹ 184 לקו"ש ח"ט ע' 235
- כרך יד ‹ וזאת הברכה-שמח"ת ‹ שיחה ב ‹ 165 לקו"ש ח"ט ע' 235
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.